בס"ד
"..משחקים באהבה אחד עם השני
ברור שזה זמני
יש לו אחרות וזה לא ענייני.." (קרן פלס)
מדברים על זה כאילו זה מאתנו והלאה.
כאילו בנו אף פעם היא לא תפגע. האהבה.
כאילו לא תבוא בצעדיה הגדולים ותנגוס, ותכאיב.
כאילו לא ידענו שהיא מתדפקת על דלתנו.
כאילו לא ידענו שהיא מחכה במרחק נגיעה.
כאילו לנו זה לא יקרה.
כאילו אנחנו על אנושיים.
כאילו אנחנו לא יכולים לכאוב יותר.
כאילו אין מחר.
כאילו זה לא הגיוני.
כאילו זה לא נוגע לנו.
וכשהיא באה מתעלמים.
כאילו לא יודעים.
כאילו הכאב הוא דבר טבעי.
כאילו נולדנו כדי לכאוב.
כאילו אם לא נאמר כלום- זה יעבור.
כאילו אם נשתוק הצרחה תישמע מאליה.
כאילו הפער החברתי ישכיח.
כאילו זה מצב זמני.
כאילו אם תהיה לו אחרת אני אתגבר.
כאילו אם יהיה לי אחר זה יעבור לו.
כאילו זה לא נוגע לנו.
וידעתי, שאתה יודע.
וידעתי שאתה יודע שאני יודעת.
וידעתי שזה לא באמת יעזור.
וידעתי שאנחנו רק מחפים, מסתירים אבל מלמטה זה נשאר פתוח.
וידעתי, שאם נתחמק היא רק תרדוף אחרינו יותר.
וידעתי עד כמה טיפשי אנחנו מתנהגים.
וידעתי שאנחנו סתם בורחים מהאמת.
וידעתי שאנחנו לא מספיק חזקים להתמודד.
וידעתי שזו לא הדרך בה אני רוצה לבחור.
וידעתי שזה נוגע לנו.
תגובות
תודה לך.
אוכלת איתו צהרים.
והולכת לישון איתו בערב.
את כתבת פה את מה שאני לא מצליחה לבטא במילים,ובטח שלא לבכות אותו,
למרות הרצון העז לעשות כך.
תודה!
רננה את ממש מוכשרת!
שכתבת על חויה מסעירה. (אמיתית או אפשרית).
יש כאן מעין מאבק פנימחוץ כזה. תהיות על מותר ואסור, גבולות ופריצתם וכו'.
אני אוהבת אתזה, (למרות שזה קשה), כי זה חומר למחשבה והתקדמות.
רננה, כשהרגש כה מפלח בך, קשה מאד להציע להסיר 'כמה שורות' (כאשר כולן נחצבו מליבך הגועש) כמו שהציע 'שדה מואב'.
עם זאת הרי למדנו, שקיצוץ בנטיעות משביח את הכרם.
שיר רגיש
חזקי ואימצי
אוהבת, כּנרת
עלי והצליחי, מדהימה שכמותך!
בס"ד.
הפריעה לי החזרה על אותה מילה בכל תחילת שורה.
אני יודעת שזה האפקט, אבל זה מתישהו קצת העיק לי לקרוא את זה כך.
יכול להיות שכדאי לצמצם. תקראי את השיר הזה לאחר זמן-מה ותראי האם כדאי לשנות משהו.
כי כשאנחנו סוערים, אנחנו מעדיפים לא למחוק כלום, הרי הכל יצא מתוך רצון לפרוק משהו, אבל אחר כך,
כשמסתכלים על זה מנקודת מבט אחרת, רגועה יותר, לפעמים רואים דברים שצריך לשפר.
בס"ד
קודם כל- תודה על התגובות המחמיאות. זה נכתב באמת מהלב ולכן כאב לי לקצץ שורות. אולי עם הזמן אני אשנה... כשזה יעבור בעז"ה.
ושוב תודה!
לילה טוב
רננה
וזה לא הרגשות אלינו.
כי כמו שכתבת מצויין בשיר להתעלם לא מפחית את הכאב.
יש לי עצה בשבילך,
תחשבי אם באמת הוא ראוי את הכאב שלך.
אני לא יודעת אם הבן אדם שבגללו לי כואב עכשיו,
ראוי את הכאב שלי.
ואם הוא לא אז אני אמחוק אותו מהרד דיסק,
לגמרי.
לא שווה לכאוב ככה בגלל בן.
בהצלחה ואל תשני כלום בשיר הוא מושלם!
כמו שכתבתי בשיר- זה דו צדדי בכוונה דיברתי ברבים כי גם הוא מרגיש לגבי משו אבל אנחנו מעדיפים לכסות. ברור לי שבשלב הזה עדיף להתגבר. רקמה? הפער בין שכל לרגש הוא די משמעותי...
דיבור מתישהו.
למרות שאת יכולה לנסות לשלוח אליו מסר והוא יעביר את זה הלאה.
את טובה.
זה מדהים.
זה כלכך טוב!
אני לא יכולה לבטא זאת במילים..
הקטע הזה הוא בין הטובים שקראתי.
כלכך נכון,
|לא מצליח להעביר את העוצמות שהוא מרגיש כרגע|