בס"ד
פרק ג'
רותם והדס עלו על האוטובוס חזרה לירושלים, אל הפנימייה.
הן התיישבו אחת ליד השנייה , האוטובוס היה יחסית ריק. חושך. כוכבים החלו פה ושם לנצנץ בשמים השוחרים. רותם והדס יחד אבל כל אחת לחוד שקועה במחשבותיה. הדס חשבה על הביקור ומה זה עשה לרותם היא החלה לראות שינוי . רותם חשבה על עידו ועל חמי ואלברט שבטח לא יעזבו אותה עד שישיגו את מבוקשם . האוטובוס נסע, טס על הכביש , דוהר אל הלא נודע או שכן?
"הדס?"
"כן?"
"תודה"
"אין על מה."
"באמת אכפת לך ממני." היא הסתכלה עליה, אבל הפעם במבט שונה יותר רך.
"לכולם אכפת ממך." הביטה בה הדס בחום.
שתיקה.
"אני רוצה לספר לך מה קרה למשפחה שלי." אמרה רותם לפתע.
"אני מקשיבה לך" הדס שמחה על ההזדמנות.
" אני אפילו לא יודעת למה אני רוצה לשתף אותך ..."
"את לא חייבת לדבר"
"אני חושבת שזה חשוב ואולי יעזור לי בעתיד"
"אני איתך" לחצה הדס את ידה בעידוד.
הלחיצה הזאת נסכה ברותם ביטחון והיא התחילה לספר.
"פעם היינו משפחה מושלמת. הכול היה בסדר עד שפיטרו אותו מהעבודה.
הוא התחיל עם השתייה והסמים בשכונה שלנו זה ניתן להשגה בקלות אצל חמי ואלברט , ראשי המאפיה השכונתית , מוכרי סמים מתועבים! הם הרסו הרבה משפחות אנחנו אחת מעשרות משפחות שנפגעו מהם.
אמא והאיש שקרוי אבא שלי רבו בלי סוף. היא איימה עליו שהיא תעזוב אותו והוא רק צחק לה בפנים. יום אחד רצח אותה כשהיה שתוי. הוא כעס עליה שהיא לקחה לו את הכסף, הוא רצה עוד קצת מהסם כדי להירגע והיא לא הסכימה לתת לו.
"צריך שיהיה כסף בבית לאוכל! אתה מבין? אתה גומר את כל הכסף על הסמים והשתייה המזוהמת שלך !מאיפה יהיה לנו כסף לשלם למכולת? תענה לי!" היא צעקה עליו.
הוא צעק עליה בחזרה ואמר לה שהיא לא מבינה כלום ומי נותן לאישה להחזיק כסף? ושהיא זאת מבזבזת את הכסף על דברים לא חשובים .
"את מבינה?" אמרה רותם בכאב "אבא אף פעם לא היה מרים את הקול שלו על אמא! ובטח שלא היה מרים עליה יד. אבל באותו יום הוא הכה אותה,רותם הצטמררה כשנזכרה בזיכרון הזה אמא שוכבת על הרצפה. ידה מגוננות על ראשה והוא, אבא שלה שאהב אותה כ"כ, מכה אותה ללא רחם. היא צרחה מרב כאבים ולו נמאס לשמוע את הצעקות . רותם עמדה אז נטועה על מקומה מרב הלם בלי יכולת לגונן על אמה שאהבה כ"כ.
"הוא הוציא אקדח, שהיה שמור למקרים מיוחדים, להרתעה. וירה בה שתי יריות שהרגו אותה במקום" המשיכה
"הוא בכלל לא היה מודע למעשיו רק חמת הזעם בערה בו וסנוורה את ההיגיון.
כשקלט מה עשה הוא צעק עלי שאני אתקשר לאמבולנס שיבוא וייקח את אמא ל "סורוקה" אבל היה כבר מאוחר הכדורים פגעו לה בראש וזה גמר אותה במקום ..."
רותם שתקה , שקועה במחשבות על אותו לילה נורא.
ידה החמה של הדס חיפשה את ידה של רותם. המגע היה נעים לה הפעם, הוא שידר חום,אהבה והזדהות.
"עכשיו המשפחה התפרקה לגמרי." חתמה רותם את סיפורה. היא לא בכתה ,היא כבר למדה להפנים רגשות.
הדס שתקה וחיבקה אותה, הפעם רותם גם החזירה לה חיבוק.
תגובות
משפחה מפורקת, נושא קשה למחשבה...
אבל כתוב טוב.
כמעט בכיתי................
מחכה להמשך.....
עצבות,לצערנו גם במציאות לא הכל - שמח.
יישר כח!
אתם/ן מוזמנים/ות לכתוב הערות בונות.
הסיפור בנוי וכתוב יפה,
אולי איפה שהיא מספרת על איך שאבא שלה הרג את אמא שלה היה נכון להכניס קצת את הרגשות והכאב של רותם.. נגיד,""הוא הוציא אקדח, שהיה שמור למקרים מיוחדים, להרתעה. וירה בה שתי יריות שהרגו אותה במקום" המשיכה רותם בקדרות. או משהו שיבטא את זה שהיא לא אדישה לעניין..
לדעתי- "רותם שתקה , שקועה במחשבות על אותו לילה נורא." לא ממש מבהיר את המצב שלה באותו רגע.. אבל בעצם אח"כ כתוב-"היא לא בכתה ,היא כבר למדה להפנים רגשות" אז אולי זה בסדר.. לא יודעת..
אני קראתי אותה . אני עוד צריכה לחשוב על זה ולראות איך לשלב אותה בסיפור או שלא.
יומטוב לך!
קראתי את שלושת הפרקים והשיפור.... ? - עצום!
יישר כח אדיר !
כשרוצים - רצים.
אין כמוך.
ופשוט תודה ותמשיכי להיות עורכת מעולה!
מסיבות שלא היו תלויות בי ;-) ננע ממני השבוע לפרסם עוד פרק.