פורסם בתאריך י"ח בתמוז תשס"ח, 21.7.2008
בכל בוקר
פוקחת עיניים,
בוכה ורוטנת
עד לב שמיים.
הראש לא נכנס לחולצה
ואמא כבר לחוצה.
להתלבש, להתארגן ולצאת במרוצה
ואני- לא רוצה!
ואמא אומרת:
"די כבר ילדונת"
ומחכה יותר מכל
לחופש הגדול.
הבוקר
פקחתי עיניים,
בכיתי ורטנתי
עד לב שמיים.
החופש הגדול בא
ואמא כבר לא ממהרת,
אבל אני מאוד רוצה
לגן שלי ללכת!
תגובות
אהבתי את החרוזים..
ניראה לי יהיה יותר טויב אם תעשי במרכאות את:
די כבר ילדונת
-כי זה מוזר לי, זה ניראה כאילו זה מתחבר לשורה שמתחתיה...
הבנת אותי?
כאילו, מה הקשר בין השורה הראשונה אל זאת שמתחתיה..?
אם היית עושה פסיק\נקודה אנערף מה...
אולי זה היה יותר מובן=)
חח... או שפשוט לא הבנתי נכון...:)
כל הכבוד..!!!
בס"ד
ממש אהבתי! =)