בעזהי"ת.
אַתָּה זוֹכֵר אוֹתְךָ יֶלֶד
קָטָן, עִם עֵינַיִים פְּשׁוּטוֹת וְּתְּמִימוֹת.
מְשַׂחֵק בְּבּוּבּוֹת
אֲמִיתִּיוֹת כִּמְעַט כְּמוֹ עוֹלָמֵנוּ.
הִתְבַּגַרְתָּ מֵאָז, אַתָּה יוֹדֵעַ?
וְעַכְשָׁיו אַתָּה מְשַׂחֵק
בָּעוֹלָם הָאֲמִיתִּי.
בְּבּוּבָּה שֶׁכְּבָר חָדְלָה לִהְיוֹת כָּזוֹ.
וְאוּלַי אַתָּה מְשַׂחֵק
בְּלִי כַּוָּנָה,
בְּלִי לָדַעַת אֶת חֻקֵּי הַמִּשְׂחָק.
הָרֵי הַתְּמִימוּת שֶׁלְּךָ נִשְׁאֲרָה.
[אֲבָל בִּי זֶה פּוֹגֵעַ]
תגובות
מי קובע את חוקי המשחק,
בעולם שכזה הכל דינמי.
לא?
{והשאלה לא רק ברמת הבנת השיר..}
אבל יפה, אהבתי.
(פעם היה לי ניק באתר הזה. והיום אני לא זוכרת את הסיסמה)
___
היצירה הזו שלך מופלאה בעיניי.
היא שוזרת בה אמת כואבת, צועקת.
אני רואה פה תיאורייה שלמה של תקשורת פגועה, מרוססת. של קצר בהבנה.
פגיעות שבאה ממקור תמים היא פגיעה כ"כ כואבת, מעוצמת השקר שבה. כי הכול זה בעצם פרשנות של אנשים. וחוסר הבנה אחד גדול. פשוט לפעמים גולשים על גלים אחרים וזה יוצר קצר עד כדי כאב.
אהבתי את הצבת השאלה במהלך היצירה. וכן את הסוגריים לסיום.
שיר שמשאיר טעם לנסות להבין קצת יותר. ולדבר...
יישר כח.
כל הישועות:)
ברכה והצלחה
אילה:)
משאיר אותך מהורהר אחרי השיר, ואפילו שולח לקריאה נוספת.
יישר כח!
זוית הסתכלות אחרת
באמת שההמלצה מגיעה.. :)
מקסים!
הניקוד מוסיף הרבה,
החלוקה של השורות מוצלחת..
אהבתי מאד!