גם אם רצית לראות בהיר,
אולי השמיים פשוט מכוסי עננים
והשפה עדיין רובצת לפתח
הסובלנות.
אמונה בעולם
של יופי פנימי היא לפעמים
אשליה.
ולפעמים, אין במה להאמין מלבדה.
גם אם אינך פחות אדם,
לפעמים אתה פחות אתה.
לפעמים אתה רואה אבל תמיד אתה
עיוור.
למציאות שלמה; רק פיסות
של אמת, של חלום, של זיכרון.
החורבן שדופק על הדלת
כל יום מזכיר לך.
אתה עוד מגמגם בניסיונות
להרגיש מילים.
אתה חייב להאמין בשקר הזה כי
בלעדיו אין משמעות
לחיים,
ובלי משמעות אתה רק דמות קרטון.
כמו רבים אחרים.
תגובות
ועל כך כבר נאמר בספר תהלים: מי ימלל גבורות השם.
אהבתי
מאוד יפה.
זו המציאות,
דווקא עומק השקר חושף את עוצמת האמת המסתתרת כבקבר שלא
ביקר בו אדם.
אבל אני מנסה להבין,
זו מציאות פשוטה לרוב האנשים,
צריך לחשוף את מה שמסתתר מתחת לקרקע המציאות שהיא יותר מכל המציאות.