"וידעתי גם אני
שמקרה אחד יקרה את כולם"
בראשית היה יופי
ואז היה האדם,
בשניות של בריאה,
בשניים וחמישה צלילים. כבר ידע
האדם לדרוש.
היֹה היו לו כן ולא.
גם כשלא ידע טוב ורע, גם כשלא שמע
הד מעשיו.
גם כשנסוג מאחורי עץ הגן,
לא ידע מה יהיה עליו. כמו שלא יאווה לדעת.
אדם לעולם.
הוא לבש ופשט מוסר.
השיל מעליו זיכרון חטא, כשרצה
לשוב לסורו. אדם עדיין
עושה
מה שתמיד ידע. [הרס, מסתווה מאחורי נאומיו
בלחש וזעם, בכל תדר שאוזן אדם תקלוט.]
אם בידיים חשופות, אם במוח
שזוכר בשבילו
ושוכח למענו.
האדם עודו משחית ושונא מה שאהב.
עדיין יודע שחי בתוכו,
עדיין קורע בהתחמקות צבעונית
צלם א-לוהים.
-------------------------------------------------
תגובות
אדם.
תמיד ישאר אדם,
גם במסווה של מלאך,
בקרבו עדיין מונח
אדם.