אני אמות.
אולי תבכו.
אולי שבוע, אולי חודש.
אל תזכירו אותי.
זכרו אותי.
פה הרוח שלי כלואה
בגוף כבד.
היא גדולה מדי בשבילו.
היא חייה מדי בשבילו.
אח"כ היא תשתחרר,
אל תכלאו אותה במקום או בחפץ,
הרוח שלי רוצה לחיות בזכות עצמה,
בזכות הרעיונות,
בזכות המחשבות,
שאשאיר.
אם אדם אחד יראה את מה שהשארתי,
אם הוא ישתנה בגללי,
אם המחשבה שלי תשפר אדם אחד,
אפילו ילד,
תנו לרוחי לחיות בתוכו,
במה שאני עשיתי,
בילד שלי.
תגובות
בס"ד
[ק למה א'פילו ילד'? לדעתי, זה ההיפך.]
אני לא מבינה.
איך אתם יוצרים סיפורים או שירים מעצמכם?
גם אני רוצה ליצור סיפור...
איך אפשר לעשות את זה???????????
גם אני רוצה ליצור סיפור משלי
אך אפשר???
אנא עזרו לי...
שלחו לי בהודעה פרטית.
אלפי תודות....
בגובה ליצירה, מגיבים ל.. יצירה.
וי'הודה, לפני שהי'ית בוטה- הי'ית צריך שהיא באמת תרשה לך.
"ממך ציפיתי ליותר". לא, באמת.
תרשי לי להיות קצת בוטה, פשוט כי אני יודע שלא תיעלבי, בסדר?
תכל,ס, לקחת רעיון מור, נדוש ומדובר בפי כל, כתבת אותו בצורה לא מי יודע מה מיוחדת, ומה יצא לך? צ'ופר סביר לבני-עקיבא. קטע, לעניות דעתי, לא אמור להוות תירוץ לשירים לאגמורים [אם כי זה לא המקרה, אני חושב, זה באופן כללי] או למשהו שהוא "סתם איזה קטע נחמד שחשבתי עליו". גם קטע צריך להיות יצירת אומנות.
בהצלחה, יהודה.
אבל המחשבה הראשונה שעלתה לי זה - וולדמורט!.
לא יודעת. אל תנסו להבין אותי בשעות לא שעות עם שעות שינה מוגבלות לשלוש...
קטע נחמד.
למרות שלא התחברתי כ"כ לשפה [אני רגילה אצלך לסגנון קצת שונה...]. שכוייח!
הרוח הזו,
זר לא יכלא אותה גם באזיקי פלדה,
משכנה לבטח באוצרות של ספירים.