בס"ד
כיתה חדשה. התחלה חדשה.
אותו מבנה, אותם בנות,
אותם זיכרונות.
שוב יושבת, שוב לבד, במקום הקבוע, ליד החלון מאחורה.
עוד שיעור על אלול, ראש השנה.
ושוב המילים חוזרות, עוברות, מדלגות, נחסמות.
שוב הם ביחד, שוב לבד.
הטחות, האשמות עצמיות, אולי לא נבראתי סתם.
לא.
כן.
למה לא?
למה כן.
מתלבטת.
עוד שיחה, שליחות, מטרה.
אם היתה פעם מטרה, הכוונת כבר סטתה מזמן.
הולכת במדבר, אין ציוני דרך,
ואולי בכלל הכיוון הפוך.
לא משנה לאן נגיע, העיקר... שנגיע כבר...
נשכבת,
בוהה,
סתם מחשבות של תחילת שנה.
ובעצם, של תמיד.
תגובות
אלו מחשבות שעוברות לכולנו ברגעים של לבד, של תהיות..
הצלחת להעביר יפה מאוד את מה שאני מרגישה בפנים..
ישר כח!!
(יש עוד חברה אבל זה לא אותו דבר)
אני מאחלת לך רק אושר ושתמצאי את התשובות שלך
בהכי פחות כאב.
התיבת מסרים שלי פתוחה עבורך
בשביל מה שתרצי
סהרית האיתנה
כאילו, אני כן לבד, כי אני רוצה להיות לבד, אבל לא כיף לי לבד, קיצור מסובך. למישו יש דרך להעלות ביטחון עצמי?
אבל להזהר לא להסחף לנרקיסיזם
ממש ממש אהבתי. הזדהיתי עם ההרגשה. אעפ"י שאני ממש לא מגדירה את עצמי כבנאדם של 'לבד', אין מישהי שזה לא מאפיי'ן אותה בתקופה הזאת של החיי'ם..
את פשוט צריכה לבנות בעצמך את האישיות שלך . לא לחשוב על אחרים. ללמוד תורה, לגלות מי את. להאמין שאת מיוחדת, שה' אוהב אותך, מאמין בך. שהשמחה שלך לא תלויה בגורמים חיצוניי'ם, תחייכי . תירגעי. תאמיני. תהיי אמיתית עם עצמך ואחרים.
אין נוסחה לביטחון עצמי. זה משהו שלאט לאט יתחזק אם תעבדי עליו... בהצלחה.
נשמע מוכר... =)
לא נורא בעז"ה גם זה יעבור...
עוד שיחה, שליחות, מטרה.
אם היתה פעם מטרה, הכוונת כבר סטתה מזמן.
הולכת במדבר, אין ציוני דרך,
ואולי בכלל הכיוון הפוך.
לא משנה לאן נגיע, העיקר... שנגיע כבר...
כ"כ אני. הזדהתי ממש. תודה שנתת לי להרגיש את עצמי.. אוהבת אותך.