מתמטיקה.

ניסיתי להרגיש את הכאב על בשרי
אז שלפתי מילים והכאבתי לעצמי.
שברים של אצבעות בין הציפורניים
ביקשתי לצרוח, לפקוח עיניים
אולי הכל יכול להיות אחרת?

פגשתי באיש שאיבד את הדרך,
בין אלפי מעגלים, לא רואים את הסוף
ולא נשאר לנו דבר לאהוב.
עוד קילו של מוסר הולך ומתעוות
ועכשיו אחד אחד, עוד רגש מתאבד.

גם לי לפעמים נגמרים הכוחות
להתמודד לפעמים עם מה שלא נראה לי,
עם חוקים של חכמים, עם יחס לא נורמלי
גם לכוח המשיכה מותר לי קצת להתנגד,
ועכשיו זוגות זוגות, עוד כוכב נופל ומת.

ניסיתי גם אני קצת לאבד את הגבולות
וקיבלתי דף מלא בנוסחאות
איך הופכים את הרגש לערימה של משוואות,
איך סימנו אותי באיקס, מכרו אותי לטעויות
איך החיים לאט לאט הפכו למתמטיקה..

רציתי ללכת בדרכי, נמאס לי כבר ממבחנים
לפי החישובים, מחכה לי פיתרון בסוף כל בלאגן
אבל איבדתי את עצמי בתוך תחושת הזמן
בחיבוק הזה שלך יש טעם מר
בחיים שלי, נשארת רק מספר.