בס"ד
פעם חשבתי שאני לבד בעסק.
שרק לי יש בעיות עם עצמי.
עכשיו הבנתי,
שטבע האדם לראות את עצמו בביקרותיות רבה יותר.
קשוחה יותר.
קשה יותר.
פעם הצטערתי שהם כ"כ לא מעריכים את עצמם.
הרי הם באמת כ"כ כ"כ, אני יודעת.
עכשיו חשבתי,
שאולי גם הם רואים אותי ככה. טובה יותר.
פשוט יותר.
ממה שאני.
אבל אני לא.
פעם קיוויתי שיאהבו אותי.
עכשיו אני מקווה שיאהבו את עצמם.
כן, זה מוקדש לך- הגדולה.
תגובות
מדהים. ממש.
ילדה- דחווף!! חולעלייך!!
הלואי והיינו אוהבים את עצמנו כמו שה' אוהב אותנו ...
שכוייח.
טבע האדם הזה. מי צריך בכלל טבע?
פעם הצטערתי שהם כ"כ לא מעריכים את עצמם.
הרי הם באמת כ"כ כ"כ, אני יודעת.
עכשיו חשבתי,
שאולי גם הם רואים אותי ככה. טובה יותר.
פשוט יותר.
ממה שאני.
אבל אני לא.
נשמה, אני הגעתי לתובנה בעזרת מישי על כל הקטע הזה, הלוואי שאצליח ליישם אותה.
בכ"מ- לא אכתוב אותה פה.
אני אזכיר לך אותה באישי, בתקווה שהיא תשמח אותך.
אוהבת אותך.
הוא לא כזה נורא כמו שטעיתי פעם לחשוב.
למעשה, יש בו גם צד טהור כזה, תמים.
זה היצר הרע עושה את הכל. אם את החיים אסור לי להאשים, לפחות ת'יצר הרע מותר לי.