מיס סאנשיין הקטנה.

הלילות שלה מוארים בכאב
והטירוף גם הוא חבר מפעם לפעם
והיא ששומרת את עצמה לעצמה
לחבק מה שנשאר, יותר מידיי קרוב
כשתבקש ללכת, העבר לא ייתן לה לעזוב.

והוא יקשור אותה בחבל דק
בין קצה לקצה היא תתנדנד
עד שהיא תיפול
אל חלקו הלא נכון של הכדור
ותנחם את עצמה שזה לא היה בכוונה
מה בוער לך לחיות, מיס סאנשיין הקטנה?

היא רק דמות נודדת,
שדוחה את החיים ליום המחר.
והלילה הוא רק מסר למי שכאן למטה
שנבין ששם למעלה, גברת שמש קצת חולה.

אותו הבוקר שלנו של לפני המלחמה,
היינו מחייכים מפעם לפעם.
הגנו בשיניים על עצמנו, מפניו
העקרונות ננטשו עם הזמן
והאושר ההוא שידענו לא שב.

והוא קשר אותי אלייך חזק
גם אני ליידך מרגישה קצת כבוייה.
אני הבטחתי לחכות לך בקצה השני
ולנחם אותך שזה בסך הכל זמני
ואם שכחתי לחזור, זה לא היה בכוונה
את רק הבזק בשמיי הלילה,מיס סאנשיין הקטנה.

והיא רק קרן אור,
החיים אף פעם לא יתחילו באמת.
אפילו הלילה הוא רק חצי נחמה
לאט לאט היא נעלמת, גברת שמש עייפה.