היא הולכת בחושך, באור
היא צועדת תמיד, מבלי לעצור
היא פוסעת בתוך שְֹדֶה מוקשים בוער
כי הלב צמא, היא מחפשת משהו אחר.
היא טובעת בים שאלות בלי תשובות
היא נחנקת מזרם של דמעות מרות
היא אובדת במבוך ההרס והחידלון
אך היא לא עוצרת, היא בדרכה לניצחון.
כבר שנים היא יודעת,
כבר יוֹבל ללא נחת,
כבר דורות מתמודדת
כבר נצח ממשיכה המשמרת.
ובאותו מסלול היא תמשיך ללכת
ובאותה הדרך היא צועדת.
הזמן הוא כאפס, איננו נספר
לזמן אין זמן, איננו נגמר.
תגובות
מה שהכי יפה לדעתי זה הבית ה-2..
את כותבת מהמם!
האי בדרכה לניצחון.
אבל באמת מקסים!