חותרת.

בס"ד

(וחוצמיזה, מי אמר שהצב שלך איטי יותר משל הנורמה? שאת מאחורה? לדעתי, את מסתכלת על זה הפוך, ואת בעצם קדימה. והקצב שלך מהיר יותר.)

וזה אפעם לא טוב להיסחף עם הזרם.

(נק' אחת כן קצת הפריעה לי.  בעצם, בהתחלה מדובר על זה שהפסקת לחתור- "אבל הזרם לא מחכה לי.. הוא ממשיך, סוחף.". לחתור זה נ-ג-ד הזרם. לזרום זה עם הזרם. אוף, אנ'לא מצליחה להביע את עצמי טוב עכשיו- אבל זה כאילו, אם את חותרת, אז את נגד הזרם. למה שהזרם יחכה לך בכלל? אגב, פה גם הנק' המעשית. נניח וצריך להגיע לכיוון למעלה- אז הזרם יסחוף למטה. אם מרפים לשניה- נסחפים איתו. אם חותרים בקצב רגיל- יוצא שנשארים במקום. ואם ממש מתאמצים, עולים.)

שיר יפה.

בהצלחה!

שיר יפה וגם נכון. ככה צריך להתייחס לחיים- לפי הכוח והמוח שלי בלי להביט סביב מה עושים כולם ומה הקצב שלהם.

ברור שלכל אחד יש ת'אמת הפנימית שלו. אבל צריך ללמוד להתחשב בחברה, באנשים..
לא חיים לבד. אנחנו חיים עם עוד אנשים, ואליהם- אתה צריך להתאים ת'צמך.
ברור שכל אחד עם האישיות שלו..

תודה בכלאזת. ממש.

"אבל הזרם לא מחכה לי..
הוא ממשיך, סוחף."

את דעתי את יודעת,ואני לעולם לא אפסיק לחשוב שאת מדהימה.אבל בכל זאת,לדעתי, אולי כדאי לנוח מדי פעם.לא עוצרים בעלייה,אבל גם לא כדאי למות כדי להגיע לפסגה.
ולמות פירושו לאבד את עצמך בגללך.
אני קצת מבולבלת,אולי אחזור להגג פה את הגיגי..
אוהבת.תמיד.

יש ערכים, אידאלים, עקרונות שלי, שבשבילם כדאי ושווה לי למות. שהם מקדשים את חיי.
שכל החיים מדברים עליהם, וכשמגיע הרגע,הנסיון. צריך להתמודד איתו.
החיים הם לא הערך העליון- צאו מהסרט.

בכלזאת תודה.
אוהבת.

רק כדי להיות ברמה של כולם..
לזה התכוונתי :]

" חותרת בקצב שלי " -

אני בעד...אהבתי ממש. אשריך.

ילדה, זוכרת ת' מסלולים..?

בארור שזוכרת ת'מסלולים.
את לא מבינה כמה אני חושבת עלזה, ונזכרת בזה.
זוכרת זוכרת זוכרת.