ש ת י ק ה . . ;פרק ג'

שחר קם, והתמתח, הרגשה מוזרה פיעמה בו 'הולך להיות היום משהו.. אבל מה?!' שאל את עצמו אגב שהוא מנסה למחות את קורי השנה מעל עניו, 'אה! היום הרב ירון רוצה לקחת אותי לשיחה.. אוי.. אני מתאר לעצמי איך זה יהיה, הרב ירון יקרא לי באחד השיעורים, וכשאני אחזור לכיתה-אז כולם יתנפלו עלי :מה הוא רוצה להגיד לך?" אוף, ואני שוב אמצא את עצמי במצב לא נעים.. של:אני לא מסוגל לדבר.. טוב, אז אני מקווה לפחות שהסיפור שלו יהיה משהו ששווה את זה..שאני לפחות לא אסבול את זה סתם..' הוא חייך לעצמו, וקם לטול את ידיו, אחיו הקטן, בן ה-10, גם קם:"אתה הולך עכשיו לבית-הכנסת?", "כן, אתה רוצה לבוא איתי?", "כן", "אז יאללה, בוא, אני הולך עכשיו..", הם צעדו יחדיו לבית-הכנסת, שחר משתדל להתפלל בהנץ החמה, אז הוא לא מתפלל בישיבה, ששם מתפללים מאוחר יותר, התפילה הסתיימה, ושחר חזר עם אחיו הקטן הביתה, שוקו קטן, ויאללה-לישיבה, הוא נכנס לכיתתו, ושתי דקות אחר-כך נכנס גם הרב ירון, חייכני כתמיד, והורה להם לפתוח בתפילה, 'זה טוב או לא טוב שהרב ירון הוא המחנך שלנו? מצד אחד-הוא ערני כזה, ושם לב לדברים, וזה טוב, מצד שני-הוא ערני כזה, ושם לב לדברים, וזה לא טוב..' הוא חייך לרגע, מהסתירה שבדבריו, והמשיך לטוות את קורי מחשבותיו, 'אז ככה-זה טוב, כי הוא חם, ויודע להיות קשוח כשצריך, ורך כשצריך, אבל זה לא טוב-כי ככה הוא תפס את זה שאני  י ו ת ר  מ י ד י  לא משקיע בכלום.. אז מה מנצח? הדברים הטובים או הדברים הרעים? נראה לי שהטוב..', התפילה הסתיימה, ושיעור גמרא התחיל, גמרא הוא דווקא אהב, זה מפתח את המוח, והוא אהב אתגרים מוחיים, אבל השיעור הזה-הוא לא התרכז, כשהגיע ההפסקה, הרב ירון קרא לו:"שחר, בוא אלי למשרד רגע, אני רוצה לדבר איתך", ושלח אליו חיוכון, שחר קם ממקומו, וחיכה שהרב ירון יעלם מעניו, ורק אחר-כך, הוא הלך לכיוון משרדו, שהגיע למשרד שעליו כתוב:סגן המנהל, הרב ירון כהן, הוא דפק על הדלת, ונכנס. הרב ירון הרים את ראשו, ותוך כדי שהוא מדבר בפלאפון-חייך אליו, והורה לו להתיישב, סיים את השיחה בפלאפון, ופנה אליו:"אתה יודע למה קראתי לך, כן?", שחר הנהן בראשו, "יופי, אני רוצה לספר לך מאיפה אני מכיר את ההרגשות של:"להיות שתקן", הביישנות, החוסר דיבור, והפחד מפני אנשים חדשים", שחר חייך במבוכה, והביט ברבו בציפייה להמשך, "טוב, אז ככה" פתח הרב ירון, שלפתע נשמעה דפיקה בדלת, ולחדר נכנס ילדון מבוהל מכיתה ז', "הרב! הרב! נועם פתח את הראש!", הרב ירון קם במהירות על רגליו, תוך כדי שהוא מסמן לשחר, שיחזור לכיתתו. 'טוב.. אז הפסדתי את הסיפור שלו.. לא נורא, הוא בטח כבר יספר לי אותו פעם..'