הרהורים.

מה כותבים? כותבים רגשות. צריך לכתוב את מה שאת מרגישה, מה שאת.
ובמקרה שאת לא מרגישה כלום? תפקטבי את עצמך.
יוצא לי דווקא די הרבה, להקריץ כאב שלא במיוחד מציק לי, ולהשתפך.
לבכות, מתוך הבכי, אני באמת מבינה כמה שהוא כן כואב, ואז מפסיקה לבכות.מישהו עוד יחשוב שאת מפקטבת..
כביסה מלוכלכת מכבסים בבית.אי,סתם שטויות.
את כותבת כי את לא מצליחה להירדם, וכי הצבע של העט הזה פשוט מגניב.
אבל מה, רבש"ע, מגניב בצבע סגול? לא כלום.אם אין לך סיבה לכתוב,פשוט תפסיקי עם זה.
עצמי נהייתה עצמאית לאחרונה.
הי את,תרגעי.אני אחליט בעצמי מה לעשות איתך. כלומר, עם עצמי.
תפסיקי להכתיב לי את החיים,תודה.
מצאתי את עצמי. הידד.
חבל בכלל שהתחלתי לחפש. היא לא חלק ממני ואנחנו בכלל לא מסתדרות..
הנה,מצאתי משהו להתבכיין עליו..
ניחומים אחרי ה-ביפ.