אנו נפגש
בתום הימים האפלים,
בתום ימים נוראים אלה.
עוד נחזור אל הימים
בהם רבות צחקנו,
קולך חודר עמוק לתוכי
וצחוקי עוד בזיכרונך.
אנו עוד נפגש
בתום לילות של תופת,
בסוף לילות של הזנחה.
ועוד נחזור אל הלילות
בהם רבות שוחחנו,
לוחשים חרש חיבתנו.
וכשיגמר חלום בלהות זה,
נחזור למנהגים של פעם-
בשעת הערביים
אל מול השקיעה יושבים
ולוגמים תה מנחה.
בינתיים אנו יושבים
באפיסת כוחות-
חסרי כל,
אך עדיין נמצאים ביחד,
ידיים לפותות בחזקה
ושפתינו ממלמלות
תפילה חרישית.
בינתיים...
תגובות
וואואאווו!!
ריגשת אותי כלכך! יש משהו מיוחד בשיר הזה, עוצמתי כלכך. המילים שכתבת, כמה שהן קטנות- המשמעות שלהן כשהן ביחד היא יוצאת דופן.
אחח היופי שבפשטות!
הנזכרות. גם אני אהבתי את השיר ובעיקר את הפשטות שלו.
ערב נעים והמשך הצלחה.
איזה כיף לקרוא את זה...
את כותבת דברים חודרים ללב! יפה מאוד!
בהצלחה!
איך הכתיבה שלך השתפרה מפעם...מדהים...אני חושבת שמה שהפריע לי בשיר הזה זה האורך, שהיה לי מעט ארוך..אבל נו, שויין, אל תשני...בטח זו רק אני ( :
תמשיכי לכתוב! והלו', גם שמיייח!!! כי את השירה הזאת לא ניתן להפסיק...את העצבות כן..
בעזרתו ובהשתדלותינו!!