עדיין בדרך הולכים הבנים
עדיין בוכה האם
סביב בטון, קירות מוגנים
לאמא- הלב עוד פועם.
ואצל אמא-
תקוות ותפילות שעולות
בקשות נזעקות בכאב.
סבל שגועש וקורע גבולות
וכל מה שיושב
על הלב.
כי אצל אמא-
דמעות נמחות מן הלחי
שלווה ורוגע מזדחלים לאיטם
וקול קטן שלוחש "אל בכי"
"ושבו בנים לגבולם"
ושוב בדרך הולכים הבנים
חוזרים לביתם מהאם
ולא עוד בעיניהם בכי תמרורים
כי יש, כן, יש מנחם.
תגובות
שיר טוב, ברמה. שיעזור ה' שבאמת יקויים כבר "יש מנחם" שיבוא משיח צדקינו ויגאל אותנו בעיקר מהגלות שאנחנו נמצאים בינינו לבין עצמינו.
יישר כוח.
זה היה בטוח שיאשרו את השיר היפה הזה!!!
כל הכבוד!