פורסם בתאריך י"ט בחשוון תשס"ט, 17.11.2008
בעזהי"ת.
מה אנו ומה חיינו.
תשובתנו נחושה.
נצח ירושלים.
הלא תדעו כשתראו
[שישים ואחת שנים אחרי]
את שעליו הקזנו דם
משך חמש שנים
ובעיקר יום אחרון אחד.
מנותקים מהכלל
ומהפרטים הקרובים לליבנו
עמדנו בדד במצור
החונק אט-אט
באין מי שיכנס.
[לא רכב ולא תקווה]
שקעה-זרחה השמש
ויום אחרון הגיע.
נלחמים עד כלה הכל
[מלבד כוחות]
אך לבסוף נאלצנו הרם-ידיים.
כנועים בעוד רוחנו איתנה
רוססנו כולנו יחד.
תגובות
השיר עצמו באמת ראוי לבמה [ויודעי דבר יבינו],
אבל מצד שני התלבטתי ולא רק אני,
על הביטוי האחרון.
{בעקבות דברי ההקדשה, התאריך שונה מעט}
אני חושב שלכן זה צריך להיות שישים שנה,
[אם לא חמישים ותשע, אם הולכים לפי העברי].
וגם עדיין חסר פרט, אלא אם כן לכן הטקסט שלמעלה.
{צחקי צחקי, אבל כאן ממליצים לפי איכות ולא שם.
ואת בהחלט כותבת באיכות}
קצת חיפוש בויקי[פדיה, היא ולא אחרת],
לא כזה נורא.
שמעתי שמועה על היחס של הכותרת לשיר.
חבל שזה לא מומש.
יעקב.
את מה שגרם לי לכתוב אותו כי אני חושבת שזה היה הורס. אני לא רוצה לערבב בין שני הדברים.
אבל כן רציתי שתהיה התייחסות קלה [בכל זאת, זה קצת משמעותי...:-)] ולכן הכנסתי את זה בתור כותרת. לענ"ד אפשר להבין את ההקשר.
א-
חמישים ותשע בטוח לא.
אבל התלבטתי באמת בין שישים לשישים ואחת.
[כפר עציון נפל יום לפני הקמת המדינה. וכבר עברנו את חודש אייר בכמה חודשים...]
ב-
מה?
ג-
היה ברור לי...:-)
ד-
תודה על התגובה. :)
זה כ"כ יפה שפשוט אין מילים לומר על דבר שכזה.
כתוב בצורה נוגעת ומעבירה כל פרט ופרט. הפסיחות בדיוק במקום...
קבלי ח"ח על הבמה!
[ותודה...]
בס"ד
כיף לראות את השיר בהכנתו ואח"כ בבמה..:)...
השיר ממש יפה!