של שעת לילה מאוחרת
על כל מה שהיה בתאוריה
ולא היה באמת.
ומי חשב שברגע של חולשה
כשאנדוד ביני לבין עצמי
ואצעק לך, שתשמעי
היה קשה להאמין כשלא באת.
זה סיפור עצוב, והוא מהול שמחות קטנות
מוצף בכל הזכרונות, שעכשיו כבר קשה לי לשכוח.
זו המציאות שבחרה לי את הכיוון הלא נכון
ומילים שלא אמרנו, התווספו לפחד.
ואם הייתה תחושה שקרית
של רגיעה מוכרת,
שוב חזרנו אל אותה הנקודה
אל האמת המנוכרת.
ומי חשב שברגע של טירוף
אאבד את עצמי לרגלייך
ואחזור על אותה הטעות
ושוב אשוב למות בין ידייך..
זה סיפור עצוב, והוא מהול שמחות קטנות
מוצף בכל הזכרונות, שעכשיו כבר קשה לי לשכוח
זו המציאות שבחרה לי את הכיוון הלא נכון,
ומילים שלא אמרנו, התווספו לפחד.
מצאתי את עצמי בעצמי
לחשתי לך בשקט, אולי לא תשמעי
נאחזתי בשמחות קטנות, בזכרונות.
בדברים שלא היו, והיו צריכים להיות.
במעטפת חלומות שאולי כלל לא הייתה לי
ובסך הכל זו את, את שמשתנה לי
מציאות שנבנתה משברים שאספנו יחד
ממילים שלא אמרנו, שהתווספו לפחד.
תגובות
אין עלייך... השירים שלך פשוט בלתי נשכחים!
הם נכנסים עמוק בנשמה,זה מדהים והתחברתי כל כך
יש הרגשה בשיר שכל מילה פה תאבד את המשמעות שלה לולא אחת המילים האחרות,מה שמחזק בשבילי את השיר.
3>
והשיר הזה- מדהים.
אומר את מה שאני לא מצליחה.
את מדהימה.