דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

בעזהי"ת

אני יותר אוהבת ת'צד לא של המסכה דווקא.

אבל גם בקטע של המסיכה- עצם זה שבנאדם בוחר דווקא ת'מסיכה שהוא בחר, ולא מסיכה אחרת- מעיד על משו. על שאיפה כלשהי, על רצון כלשהו.

המסיכה נשברה,
הם גילו צד אחר,
צד שלא מוצא חן בעיניהם.
רוצים שאשתנה
שאחזיר את המסכה
כי איתה הכל נראה ורוד, כ"כ טוב.
איפשהוא כולנו רוצים להיות עצמנו לנצח..
וזה לא תמיד אפשרי ונכון.
תחיי את האמת שלך, ובאמת שיקפצו.
המשקפיים שלהם מלוכלכות,
הם לא רואות כלום.
הם רואים רק חיצונית.
 ומה עם משקפיים שחודרות עמוק?
שיינסו להביט, רחוק.
לא לכולם יש את המשקפיים האלה..
לי יש כמה זוגות, אפשר לפתוח גמ"ח.. :]
לפעמים אנשים מביטים לעומק,
אבל מפחדים לפתוח את זה..
מעדיפים להישאר בעמדת הצופה..
וזה מבאס.
הכתיבה שלך היא משהו מיוחד, ברור שיש לאן להשתפר,
אבל מדהים אותי איך שאת כ"כ ברורה,
יורה הכל, מוציאה.
זה אחד היתרונות בלדעת לדבר..
מסתבר שחזרתי לתפקיד החופרת..
:]

המסקנה בשורה האחרונה היא חשובה ויפה שהיא מסיימת את השיר.

הצלחות בהמשך.

אבל אולי היה כדאי שאחזור בשתיקה, כי מילים רק מקלקלות את יופי האמת המוצבת פה.

חזק
אמיתי
נכון.
אין, זה מדהים כמה שאת מדהימה.

דוקא ברור לי שכולם, ממש ממש אוהב את הצד החדש (חדש?)..

מה שרואים משם לא רואים מכאן...

והכי מקווה שאת בעצמך אוהבת אותו...