מוקפת פנים מוכרות
מבחוץ מהדהד קול יריות
והאנשים שלמדתי לאהוב
הפכו לצללים במורד הרחוב.
בשיירת מוות ארוכה
נשמע קול עמום של צעקה
אישה מתמלאת געגוע
למה שפעם, לתשוקה.
ואין נפש חיה גם ברחובות הכי הומים
השירים הכי יפים, נותרים ללא מילים.
אבל אתה יודע, מחר יום חדש
מתוך ערפל הגחת, אור תקווה נואש.
ושוב מוקפת זכרונות עוינים
מבטי הפנים העניים.
למלחמה לא לך הסתכלת,
אך בהם לא העזת להסתכל.
ואין נפש חיה גם ברחובות הכי הומים
והשירים הכי יפים, נותרו ללא מילים.
גם אני יודעת, ומחכה ליום חדש
שיביא עימו שמיים, ואור תקווה נואש.
ואני, גם אני קצת נואשת
מחלקת את נפשי ברחובות
בשיירת המוות, נתקפתי אהבות.
'תמיד הכי חשוך' לחש לי קול חלש
'לפני שמגיע אור, ומגיח יום חדש'..
תגובות
של השיר.
גם כשקשה,צריך לזכור-"מחר תזרח השמש מחדש"!!