למות צעירה 2

שיר שחיברתי לפני 3 שנים והוא נשאר אקטואלי לחלק מאיתנו, גם היום.

היינו היום בהר הרצל בירושלים
בבית הקברות על הר הזיכרון,
היה לנו מדריך דוס מתנחל
נראה לי שהוא הגיע אלינו מחברון.
הוא סיפר לנו על חיילים אלמונים
וקצת על מה שקרה,
הוא גם השמיע לנו את השיר
של חנה סנש-
למות צעירה.
השיר הביך אותי. אולי אותנו.
אנשים קטנים זה מה שאנחנו. אנו
מתלוננים, לא מתמודדים
סתם סתם אנשים רגילים.
באים ומספרים לי על גבורה,
על השואה, על המכבים,
על כאלו שבחרו בחיים.
והם מביכים אותי.
גם כאלו שבחרו למות על קידוש ה'
או בשביל המולדת שלהם.
הם נותנים לי הרגשה של ריקנות
ואפילו בושה,
ואני סתם עצובה.

                       מוקדש לדוד חטואל