אכפת

את יודעת, אלה עם הנפילות הכי עמוקות, הם אלה שמביאים אותה ב-וואו  גדול.

לפעמים זה נראה שהוא שכח אותנו, שהעולם שכח. שכחנו את עצמנו..
כן, זה קשה. אבל מה עושים עם ה-'קשה'  הזה..?
אם זה נראה שלא אכפת לה, אם את חושבת שזה נגמר, ואין לאן להמשיך, הישארי פה.
ואת הלב תרחיקי ממנה.
לאף אחד אין זכות לגעת בו, בלב שלך, במטרה -או שלא, וככה יצא- לפגוע.
תמיד יהיו אנשים שלהם אכפת. שירצו לשמוע אותך צוחקת, שיבכו איתך, וידעו להפסיק את הדמעות כשצריך. כאלה שירוצו עד אלייך רק כדי לחבק ולומר כמה שאת מיוחדת, רק בשביל החיוך הזה שלך.אל תפחדי להישאר לבד, לבד את לא. אני פה, והוא פה. הרבה יותר ממני. דווקא כשאת לבד, את הכי איתו, הכי אמיתית. ואל המקום הזה אף אחד לא יגיע.
בואי, לא משנה לאן. רחוק, אל חיים חדשים.
טוב לא יהיה, אם לא תחליטי שזה מה שאת רוצה. בואי נחליט שטוב, ולא אכפת מכולם.
לאן שייקחו הרגליים, גם אם זה לשיעור מתמטיקה..

את מסוגלת. רק את יודעת כמה שכן, שאפשר.

את הכי מיוחדת והכי מדהימה, כי כולנו מדהימים, כל אחד בדרך שלו. הדרך שלך הכי מעניינת שיצא לי לפגוש..
הפאזלים הכי מסובכים ומעצבנים, הם הכי יפים. את זה את יודעת.

אז למה נזכרתי בך באמצע הלילה? זוכרת שאמרת שיש רק חמישה שאכפת להם,
ואני אמרתי שלא מצאתי אחד?
אז מצאתי. אחרי שקראתי את התגובה שלך פה, מצאתי.

                                                                                   באמת אוהבת,
                                                                                             אורית.