בס"ד לק"י
נקודה פנימית טהורה
מאירה בתוך העלטה
החושך הסובב את ליבי
עוטף וחונק את נשמתי
נקודה של אור טהורה
מחיה את הנשמה
נותנת לה חום וליטוף
בתוך חשכת עבודה בשיתוף
טוהר הלב וניקיון המעשה
ללא רבב בלי כתם מכסה
השובר את רוחי את רצוני לעלות
המנתץ את ליבי לרסיסי דמעות
נקודה של מעשה נקייה
נאחז תופס נדבק לשנייה
חמקה עברה לה לבלי שוּב
הותירה אותי שפל ורקוב
דיבור טהור ומחשבה טובה
היוצאים מהלב לִרְחוֹבהּ-
של עיר סואנת מלאה עשן
מפלסים דרך אל עב הענן
טוהר הלב ניקיון המעשה
ללא רבב בלי כתם מכסה
מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך
שובה אלי, בני, גאלתיך
תגובות
חושבני שרבים מרגישים את מה שכתבת בשיר. נזכרתי בשורות של המשורר יוסף צבי רימון:
בשאון נולדתי
ואני מבקש חזון.
יישר כח.