חשבנו שחזרנו לשגרה ולשקט
חשבנו שהפסקנו להיות שדרות סוג ב'
אך הבוקר התעוררתי שוב פעם
לאזעקה עולה-יורדת,
מפחידה וצורמת,מצילה חיים ומבלבלת.
ובנס ניצלו ממוות תושבי השכונה
ובנס ניצלו ממוות הפועלים בתחנה
ובנס ניצלו ממוות מתפללי בית הכנסת
ובנס ניצלו ממוות האנשים במכולת
ובנס
ובנס הקאסמים לא פגעו בגוף.
ואין לנו לאן לברוח
ואין לנו אפשרות לעוף.
אין לאן?
זה הבית שלנו והעיר והארץ והמדינה
יש לנו כאן בתי ספר,חנויות,בית קברות ומכללה.
ואין לנו לאן ללכת וגם לא מקום מסתור
ואין להם שם פתרונות בממשלה
איך למנוע קאסמים מהאיזור.
אפילו למתים אין שקט ואין שלווה
הטילים עורכים להם וידוי הריגה.
תגובות
"אפילו למתים אין שקט ואין שלווה
הטילים עורכים להם וידוי הריגה. "
המשפט הזה תפס אותי, חייבת להודות.
כמה עצוב המצב הזה...
השיר מבטא היטב את המצב היום.
כל הכבוד.
שבוע טוב ומבורך.