שנים! שלא העלתי לכאן כלום. אם מותר לי עדין לשלוח לכאן דברים, הנה רקע שהכנתי עכשיו למחשב שלי:
המקור למילים הוא כמובן הרב קוק זצ"ל בקובץ ו' פסקה ע"א, הביצוע מעט חרוש, אבל זה מה שאהבנו, אז זה מה שיצרנו.
(תמונת הרקע היא מהרכס הכי מרחבי בארץ- רמת מגרון.. [מוקד]ד"ש לילדות משם. :-)
צפה ב-EXIF
תגובות
המילים.
פשוט נפלא.
[תרתי משמע]
לענ"ד משהו שהיה אפשר לשפר כאן זה את היחס הטכני והתכני בין המילים לרקע.
מבחינה טכנית- המילים די נבלעות ברקע, כדאי לצבוע אותם בצבע שיותר מנוגד לו.
מבחינה תכנית- לענ"ד היה עדיף ברקע נוף מובהק וברור של שדרת ההר המרכזית של א"י, כגון זיתים בהרי השומרון או כרמים בהרי יהודה. [האמת שלא ברור לי מה ברקע, אולי זיתים?]
יישר כח!
משהו שכולם לא אמרו?
פשוט לא הבנתי מה הקשר. סליחה שאני אומרת את זה, אבל אני לא הבנתי את הקשר.
המלל לא ברור, קשה לקריאה, הטקסטורה מאחורה לא מתקשרת לי משום מה לטקסט עצמו, והעצים אולי ניחא, אבל נראים לי כבדים משהו.
בקיצור - אני אישית לא הבנתי מה הולך פה כל כך.
:-)
קודם כל, כדאי לך ולשאר המתקשים קמעא לפתוח את התמונה בגודלה המקורי. אם גם כך קשה לכם לקרוא את המילים, אני ממליצה בחום על האופטיקאית שלי.
אני בדיוק מתלבטת אם יש טעם וענין להסביר את הקשר שנראה לי בין המילים למה שנמצא מאחורה. נראה לי שנתן לכם לעבוד על פיתוח הדימיון.
ככה אני אוהבת את הטקסק, וככה הוא יפה.
אם אתה מתעקש (שזה נראה לי תמוה מאד) עד כדי כך לא להבין:
הלב מתגעגע אחרי ההשגה של ארץ-ישראל,
אחרי האמונה של ארץ-ישראל,
אחרי הקדושה של ארץ-ישראל.
איה לוקחים את השמחה של ארץ-ישראל,
את השלווה הפנימית של ארץ-ישראל,
את הדבקות של ארץ-ישראל,
את האמת של ארץ-ישראל,
את העז והאומץ של ארץ-ישראל,
את הבטחון של ארץ-ישראל?
חוסה ד', רחם נא, אל רחום וחנון,
חמול נא וזכני נא
לשוב אליך בתשובה שלמה,
והשיבני נא אל ארץ חמדתך.
זכני נא לראות בשמחת גוייך,
להתהלל עם נחלתך.
רחם, רחם, אב הרחמן,
חוס נא, הושיעה נא, האל המושיע. (קובץ ו, ע"א)
זה יפה שטקסט צבוע כתום - אך כך הוא נבלע ברקע...
בכל מקרה - יפה!!
ותחזרי אלינו כבראשונה...
נכון גם הרקע וגם המילים כתובות בכתום, אבל בגוונים שונים.
ועם קצת מאמץ אין שום בעיה אמיתית לקרוא את הטקסט -(לפחות לא שאני רואה.)
המילים ממש יפות. מרגשות ונוגעות ללב...
אני בהחלט מבינה את הקשר בין התמונה לכיתוב והיצירה כולה מאוד מוצאת חן בעיניי.
אבל שוב - זה עניין של טעם,
ואני לא מנסה "לרדת" על אחד מהאנשים שזה לא בדיוק התמונה האהובה עליו.