יום מוצף חלומות
שעות גדולות וקטנות
כל מה שבחושך היה קשה לראות
מה שספק תמיד היה
כתוב בין השורות.
מוזיקה שנתנה משמעות
איפה שלא היה זמן, ובטח לא הזדמנות
פסנתר ישן שהיה וחדל מניגוניו
אני תוהה, איך הצלחנו
לחיות כאן בלעדיו?
אז אני עוצמת עיניים
קל יותר להתמודד עם מה שלא רואים
נעלמת ובינתיים
הלילות גוברים אט אט על הימים.
שעה אחר שעה נדחקת
והזמן צוחק לי בפנים
בינתיים על היד מתקתקת
ההזדמנות האחרונה
לחיים אמיתיים.
אז אני פוקחת עיניים
זה שובר את השפיות, גם אם לא רואים
מתבהרת ובינתיים
באופק מחכים לי הימים.
עוד יום מוצף חלומות
שעות קטנות וגדולות
כל מה שבחושך סירבתי לראות
מה שמאז ומתמיד היה
כתוב בין השורות.
מנגינות פסנתר שמכוונות אותי למעלה
הזדמנויות קטנות נושאות אותי הלאה
זו בסך הכל אני שביימתי את פחדיי
איך בכלל הצלחתי לחיות כאן
בלעדיי?
תגובות
גמרת אותי עכשיו!!
מה אני יעשה איתך? את הורגת אותי עם הכשרון הזה..
לא נשאר לי שום דבר לומר חוץ מ ת ו ד ה ! !
עשית לי כזאת צמרמורת! ריגשת אותי כל כך כל כך כל כך(!!!!!!)
השיר הזה כתוב מדהים, הוא נוגע,אמיתי,בעל אמירה עוצמתית ופשוט כייף כייף לקרוא דברים כאלה!
אוהבת אותך!
כמה כישרון כמה, עשית לי צמרמורות...אני אוהבת אותך :)
מורנה :)
פעורת פה כמו תמיד!
איזה סוף יפה! את ממש חתיכת כישרון!!!
היצירות שלך ממש ברמה ובאיכות.
כל הכבוד לך, אני נהנית לראות את היצירות שלך בכל פעם מחדש!!1
ואני חושבת שכל מילה נוספת רק תגרע מהערך של היצירה.
[הפריע לי רק ה"אז" שבתחילת הבתים... ]