משחק אישיות

יום הולדת לטובה... אני אוהבת אותה כל כך אבל כשהיא מתקרבת אלי, אני לא יכולה, לא מסוגלת . אני רוצה ללכת... לקולר, ללוקר, למזכירה, למכולת, לסגנית... לא משנה לאן ,לא משנה. העיקר לברוח, מספיק דיברנו, מספיק חשפתי את עצמי כלפיה. אני לא יודעת מה יש בה בנערה הזו?

 היום היא רק בת 18 אבל יש בה נפש של בת 40 לפחות. רציתי לומר לה -"די, טובה, מספיק!" אבל שתקתי. בעצם לא שתקתי. כל מה שלא סיפרתי לאף אחד, כל מה שאגרתי בתוכי בלב במחסנית הטעונה, שמה פנימה בתוך ציפור הנפש שלי, הכל, הכל היא יודעת [כמעט], ולמה?
אלוקים, למה?

הכרתי אותה בגיבושון בחופש הגדול לפני שעלינו לכיתה ז'. אני בהירת פנים עם שיער חלק ארוך וחום, והיא שחרחורת, גבוהה, צחקנית ורצינית כאחד. היא לא היתה כמו כל הבנות היהירות האלו שחושבות רק על עצמן, לא, ממש לא. תמיד היא רצתה לקרב את "הבנות הפחות מקובלות", תמיד היא חיפשה למי לעזור ולסייע, תמיד היא שידרה צניעות וענווה למרות כל הכשרונות שלה. טובה.
שוב פעם אני מהרהרת עליה, עלי ועל הקשר ביננו. ילדה מסתורית. לא סתם קוראים לה כולם כך-בשם טובה. יש לה לב זהב ועינים מבינות מתחשבות ודואגות. מחפשות על מי להגן? אז למה, למה היא לא כיבדה את השתיקה שלי.
למדנו ביחד באותה כיתה, לפעמים ישבנו גם באותו שולחן, צחקנו מאותן בדיחות והאמנו באותן עקרונות. אך היא יותר מידי שלטה בי, יותר מידי.
נכון, גם אני אשמה, שיתפתי עימה פעולה. מילים שהוצאנו מהפה כבר היא אפשר להחזיר אותן כמו כרית נוצות קרועה שמתעופפת ברוח כך נראה הקשר ביננו. היא יכלה לעשות "ראש קטן" כמו כולן, לא לשאול אותי על הבעיה, על הבעיות.
במילא היא לא עזרה לי, להיפך, עכשיו אני פוחדת ממנה, חוששת כל-כך. מצד אחד אני סומכת עליה שהיא הגונה ויודעת לשמור סוד ולא רק להמתיק אותו, ומצד שני.... מי יודע?
אולי כמו שהיא גרמה לי להיות תלותית בה [כן,סליחה על המילה הגסה הזו]. אולי יש גם עוד בנות במצב הזה כמו שלי. כמוני.

יום הולדת לטובה. במקום שאנחנו נברך אותה ,היא בירכה אותנו .נערה יפה ואצילית כמו כלה בחתונה של ספרדים.היא יושבת על המדרגות והבנות ניגשות אליה כדי שתברך אותן: "...וחתן בעיתו ובזמנו".
כשהגיע תורי היא בירכה אותי ברכה אחרת שונה - "שתפתחי את האישיות שבך". 'תשכחי, תשכחי את כל השיחות שהיו ביננו', אני רוצה לצעוק לה, אבל רק חייכתי ועניתי אמן.

אישיות- היא למעשה לפי הפסיכולוגיה האמריקנית -פעילות ,שליטה עצמית ,התמדה ,רוח טובה ,איזון רגשי, אובייקטיביות, ידידות, מחשבה פנימית, שיתוף פעולה וגבריות/נשיות. עכשיו יש לי שיעורי בית, לסמן כל יום ב-וי או איקס היכן השתפרתי, אם בכלל.

עברה שנה, עכשיו אנחנו בנות תשע-עשרה,כל אחת נפרדת לעולמה שלה, לדרכה הפתלתלה. אנחנו כמעט ולא נפגשות, כמעט ולא מיתראות. כל אחת מתנדבת בשירות לאומי במקום אחר, בתחום אחר, בדירה אחרת. לא שכחתי אותה, היא גם לא שוכחת אותי. פעם בשנה ביומולדת אנחנו מתקשרות, מדברות, אוהבות מרחוק. יהיה בסדר, ניפגש בחתונה בעזרת ה', רק עכשיו אני זקוקה לשקט, לרוגע, לאומץ.

"כשאדם יודע שכל מאורעותיו הן לטובתו זה מעין עולם הבא."