חוסר הברירה יוצר מציאות
שאולי לבד לא היינו מגיעים
אליה בכלל.
מתי שהוא מתחילים לדבר,
חוזרים לנורמה, כי לשתוק תמיד
זה לא קל.
יש מחשבות, יש דיעות
ויש רגשות שמתפרצים,
מתוך הגבות, העיניים, הלחיים
וקצוות השפתיים,
הם יוצאים מתחצפים.
אני צריכה להוציא מהמוח שלי
את התדמית והכלא והחששות,
ותמיד חייבת להיזהר
שלא לפגוע באף ברייה
ולא לפחד מכשלונות.
לחזור לדבר...
תגובות