שמור לי עליה

"שמור לי עליה,

אתה שומע, אין לי כלום בלעדיה..."

אני יוצא כעת למסע, אחי.

אתה שומע?

הקשב, הקשב לרוח הנושבת בחוץ בעוצמה.

הקשב, הקשב לתן המיילל אל הירח בכיסופים.

הקשב היטב.

הם קוראים לי לצאת, אחי.

קוראים לי לצאת למרחקים.

אני יוצא כעת למסע, אחי.

אינך יכול לעצור בעדי.

אני יוצא למצוא את מקומי בעולם.

אני יוצא למצוא את הטוב שעוד נשאר בעולם.

לא, אחי, אל תדבר.

חבל על המילים.

לא מרצון אני הולך, הבן.

זו הרוח הקוראת לי לצאת.

זה התן המיילל אל הירח.

אני יוצא למסע, אחי.

מסע ארוך ומלא מכשולים.

מים לא אקח איתי למסע. גם לחם לא אקח.

לא אצטרך אותם במסעי.

שמע לי, אחי.

איני יכול לקחת אותה איתי.

היא אוצרי הגדול ביותר, ובמסע  היא עלולה להיפגע.

להישבר מטלטולי הדרך, להתעייף מן האנשים בהם אפגוש.

היא עדינה, אתה מבין.

והדרך ארוכה.

אטפס על הרים, אחצה גאיות.

אפליג בימים.

היא עדינה, אתה מבין.

והאנשים גסים.

אפגוש בגברים ובנשים, בצדיקים ובפושעים.

והיא, הקטנה כל-כך, השברירית כל-כך, תיבהל מאותם אנשים.

תיפגע. תישבר. תתעייף.

איני רוצה בכך.

שמור לי עליה, אחי.

שמור לי עליה רעננה ויפה, כמו שהיא עכשיו.

היא פקדוני; אשוב לקחת אותה.

וכעת היא מופקדת בידיך.

הקשב לרוח, הקשב לתן.

כשאלך, לא ישמיעו קולם.

זכור את קולם, את ריחם.

נצור אותם בלבך.

כשתשמע אותם שוב, תדע שחזרתי.

אני יוצא למסע, אחי.

שמור לי עליה, על אמונתי.