מות קדושים

מאת
תודעה
פורסם בתאריך כ"ח בכסלו תשס"ט, 25.12.2008
היד אוחזת בסידור
בדפים הקמוטים,
מוכתמים
בדם ודמע.

בבכי עצור
צורר רגעים
כואבים
של מראות ושמע.

אותו הסידור
שהתחנן את הדין להמתיק
מספיד, מבכה, מנסה
להצדיק.

במקום בו נגמר השכל
מתחילה האמונה
במקום בו נותר האבל
מתחילה הצוואה

השארתם אחריכם
אלפי נשמות
שטעו, תהו

וציוויתם במותכם
לקרב לבבות
שכהו, נקרעו

בחייכם קרבתם
במותכם הוקרבתם
בשניהם-
אחדתם

הצוואה
בוערת, זועקת
בקולו של  רך,
בהספדו של אב-

ה' נתן, ה' לקח
יהי שם ה' מבורך



-----------
לזכרם של הקדושים: גבי ורבקי הולצברג- ה' ייקום דמם




 


תגובות

כ"ח בכסלו תשס"ט, 12:45
וואו. יהי זכרם ברוך. י מילים נסתרות. י
כ"ח בכסלו תשס"ט, 15:41
איי. כואב ממש. י -חותרת- י
אהבתי ת'משחקי מילים.
במה שווה אתזה לגמרי!!

מדהים.


במקום בו נגמר השכל
מתחילה האמונה
במקום בו נותר האבל
מתחילה הצוואה.

חזק כ"כ.
כ"ח בכסלו תשס"ט, 21:37
עמוק... י ילץ י
יש לך את זה...
עלו והצליחו.
כ"ח בכסלו תשס"ט, 21:45
וואו ממש מרגש... שיר חזק. י אנונימי י
א' בטבת תשס"ט, 17:30
מדהים. י שרית... י    הודעה אחרונה

שילוב חזק של כאב עם אמונה.

שכוייח..

אביה - מסכימה עם המשפט -  נגמר השכל מתחיל האמונה..?

נוסיף - נגמר הטעם, הסיבה, ה"למה"....?

הלוואי ונבנה תנאמנות הזו אליו בתוכנו..