"כבר שנים אני אובד
בתוך העיר החרבה
זכרונות המלחמה,
מאז לא מרפים בי..."(הראל מויאל-הלם קרב)
העיר החרבה.
לא נעים, אבל היא לא כ"כ חרבה.
ירושלים שלי אפילו יפה. יפה מאוד.
למה, בעצם, אנחנו מתאבלים, על משהו שלא במיוחד חסר לנו?
"בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו..."
כי אנחנו לא יודעים מה חסר.
האור, השמחה, הביחד.
ירושלים
של
מעלה.
ירושלים,
היפה בנשים.
הקדושה בערים.
קול ישראל מירושלים..
העיר שלנו, אנחנו.
עם ישראל.
ישראל.
אז מה אנחנו מחפשים בהודו!?
ירושלים הרים סביב לה
וה'
סביב
לעמו
תגובות
תיקון טעות- בציטוט של השיר- "אובד", לא "עובד".
יישר כוח!
[מתגעגעת כ"כ..]