פורסם בתאריך ל' בכסלו תשס"ט, 27.12.2008
לא, לא על המלנכוליות
שבי רציתי לכתוב.
ולא על מר ליבי
לספר יכולתי.
כי שפתי חתומות
וליבי לדבר אינו יודע.
לא, לא את תוגתי
ברצוני לשפוך,
ועל כבלי נפשי לא
רציתי ליידע.
אך כל רזי הַפְּנִים
נגלים לעיני
כל המסתכל בעיניי.
לא, לא על המלנכוליות,
וגם לא על תוגת נפשי
לרחם יכולתי.
כי רחמיי העצמיים נשרפו
עת ליבי ירד מנכסיו.
תגובות
גם התוכן מועבר בצורה טובה וחודרת ללב!
ישר כח.
[שאלה לי: צריכים להגיע שירים שמחים?]
בהצלחה! :)
כי רחמיי העצמיים נשרפו
עת ליבי ירד מנכסיו
לרגע עצרתי נשימה.
לרמה כזו קשה מאד להגיע.
כתיבה נוגעת, שורפת את כל פיסות הלב.
מדהימה.
את מרגשת ממש.
תודה לך.
אין עלייך, פשוט אין.
הכתיבה מדהימה,
הרעיון מדהים [רק חבל שעצוב].
אני מצטרפת לאח.. מתי תכתבי שירים משמחים?
ל-אח ולכל השואלים-
מאוד מאוד קשה לי לכתוב על השימחה..
כשאתה שמח זה לא מצב שאפשר להבהיר אותו, לתאר...
אבל חכו חכו.. כשאתעלה על עצמי.. עוד יבואו שירים שמחים בעז"ה..:)
ליבך לא ירד ושפתייך אינן חתומות.
רק האמיני בעצמך ובע"ה יהיה טוב