לא אתה

בס"ד
כל הי'ופי זה שכל אחד לוקח את זה למקום שלו.

זה פשוט קטע עצום. שכוי'יח.

לא הבנתי. מה זה אמונה שנגזלה?

אתה מספיק חכם כדי להמשיך מכאן לבד, וד"ל.
[ואגב, במקור- היתה לשיר הזה הקדשה בשבילך.]

ראשית-כל, השיר גאולה נכתב מתוך היכרות וכאב והזדהות עם אנשים רבים. שנית, המונח תינוק שנשבה, שמקורו בגמרא, התייחס בעיקר לתינוקות במזרח אירופה שנשבו לצבאות זרים למשך שנים ארוכות, ואח"כ הושאל ליהודים חופשיים.השימוש בתינוקות שנשבו ליהודים חילונים עושה להם עוול מכמה סיבות:
א. יש בו התנשאות מצד אנשים שחושבים שהם כביכול צדיקים או שלמים ביהדותם.
ב. תינוק שנשבה נחשב אנוס, כלומר מחוסר יכולת בחירה. ואם גוזלים מהאדם את יכולת הבחירה, הוא איננו מסוגל לעשות תשובה.
ג. משתמע ממנו כאלו צה"ל או מדינת ישראל אינם יהודים, ובעומק הדברים זה הבל הבלים.
ד. אם התינוקות נשבו, הרי יש מצוות פדיון שבויים וחייבים לשחרר אותם מיד.

לא ניסיתי לערוך את חשבון הדורות או חשבון בין הפלגים והזרמים השונים ביהדות. אינני חושב שחשבון כזה יועיל לאחדות אמיתית. אלא רמזתי שיש הבדל בין חיצוניות הדברים לפנימיות עומקם,
שאדם צריך לקחת אחריות על מעשיו וגם זקוק להרבה רחמי שמים, ושגאולה יכולה לבוא רק מתוך תשובה שלמה של כל הבנים והבנות אל השם כי אצל השם כל ישראל שווים ויקרים. הזעקה בבית השני היתה אל השמים, ולא מופנית אל בשר ודם.

בספרות, וכשהן משדרות רק רוע ורצח- הן הכי מסוכנות.
הלוואי ונדע שמבטינו הוא רק מחבר עולמות ולא משמידן...

אמנם העיניים הם השער לנפש, אבל בעולם הזה עלינו להשתדל לעשות צדקה ומשפט על-פי המעשים ולא על סמך דמיונות. משה רבינו כשראה שני עברים נצים, אמר לרשע מהם: למה תכה רעך? ואותו רשע השיב לו: מי שמך לאיש שר ושופט עלינו? הלהרגנו אתה אומר...? לכן, בעקבות תשובה זאת, משה רבינו הסתיר פניו מישראל, והרי משה רבינו נקרא טוב-רואי. מצד שני, כאשר רבי שמעון בר יוחאי, יצא מהמערה מגודל קדושתו כל דבר שהתבונן בו נשרף, ואמר לו הקב"ה לשוב למערה שלא יחריב את עולמו. מה אנחנו למדים? שיחס חד-צדדי לזולת, אם זילות כלפי הקודש ואם זלזול כלפי כלל הבריאה, איננו טוב. כדי שהפנים יאירו אור טוב וישר, האור חייב לנבוע מכבוד לתורה מחד ואהבת אדם מאידך. שנזכה.

זה מדהים אותי כל פעם מחדש..