עוברה בים כיפור - עיבוד מגמרא יומא

רק מה שלא כ"כ אהבתי זה את "ההוא שכתב את המשנה.."

הוא בכל זאת לא כתב סיפורי ילדים והוא קצת יותר גדול ממנו..

בכל זאת.

אבל הרעיון יפה. אני אוהבת סגנונות כאלה.. דוווווסית..

שכוי'יח

וגמאני לא האהבתי את "ההוא שכתב את המשנה"

זה צריך להיות ילדותי? לא הבנתי..

בעיקר בגלל צורת הכתיבה... וגם: למה חייב משהו ילדותי? ולמה "ההוא שחתם את המשנה"?? זה כמו שתגיד על הרב קוק "הזה עם העיניים". זה ממש ממש ממש לגמרי לא מכובד.

אבל סיפורים-שירים מורכבים כאלה תמיד היו נשגבים מבינתי, ממש כמו פיוטים.

תסבירו לי?

כדי שנוכל להסביר..

זה מבוסס על סיפור כלשהו?

על זה:  לענ"ד על זה הוא התבסס.

מעשה במעוברת שהריחה ביום הכיפורים. באו לפני רבי יהודה הנשיא ושאלוהו כיצד לנהוג, אמר להם לכו ותלחשו באוזנה שיום הכיפורים הוא היום, אולי תוכל להתאפק. לחשו לה ופסק העובר מתאוותו, ונרגעה האשה. קרא  רבי יהודה הנשיא על אותו עובר את הפסוק :"בטרם אצרך בבטן ידעתיך". ובאמת יצא ממנה ר' יוחנן שהיה ראש אמוראי א"י ומחבר התלמוד הירושלמי.

ומעשה במעוברת שהריחה ביום בכיפורים ובאו לפני רבי חנינא ושאלוהו כיצד לנהוג. אמר להם לכו ותלחשו באוזנה שיום הכיפורים הוא. לחשו לה ולא נרגעה, והאכילוה. קרא רבי חנינא על אותו עובר את הפסוק:"זורו רשעים מרחם" יצא ממנה שבתאי אוצר הפירות (שהיה אוגר פירות לשם צמצום ההיצע והפקעת המחיר לבסוף). 

יפה-יפה.