יצירות של צחקן

בע"ה
מיוחד: שימוש בשני צבעים קומפיזציה של כרזה, ודחיסת הרבה מלל מבלי להעמיס כל כך על העין.
 

בעז"ה

(בהמשך ל זו ובמידה מוסימת ל זו וזו (שאין בהן רוח חיים))

התמונה ברקע שייכת לקרן למורשת הכותל המערבי כל השאר-ממש לא.
תודה למוריה יוסף על הסיוע..

בעז"ה.

בעזרת ד' יתברך.
כזו עוצמה
יש לה,
לשתיקה.
שכבר שבוע
חסר לי הדיבור.
כואב.
[לי לפחות]
אז אני בוכה.

בע"ה.
הבנין ברקע: בית סונול. תכננו גם לבצע זממה דומה העם עץ (אשרה). צולם במצלמה של פלפלתי.

בעזרתו יתברך.


מַעְיָן,
שׁוֹפֵעַ וְעוֹלֶה
עֵמֶק.
מֵצִיף נְתִיבֵי
אַיָּלוֹן דָּרוֹם
פְּקָק.
שִׁפּוּץ בְּצַנֶּרֶת
בֵּטוֹן, מַתֶּכֶת.
חֹל
תְּהְיֶה.
פּוֹלֵט עַרְפִּיחַ,
שָׁמַיִם.
גֶּשֶׁם, בְּרָכָה
לְבִּיבִים רְוָוח.
כַּלְכָּלִי.
כְּפִיּוֹת טוֹבָה
אוֹ שֶׁמָּא
מִדּוֹת.

רַחֲמִים.

ב"ה

יביע
סתום כשצריך
ורטוב כשלא
חזק. קושר
סוף יתום.

מתחיל רע
ומסיים.
כי טוב.
לנצח ימשך?

התעלמות [בכאילו]
קרירות.
נקיפות.
[ולא של מצפון]

יביע -
עיתים אמת
עיתים רצון
עיתים הסתר.

ב"ה

מנסה לדעת
להבין, להפנים
שוני שכל
אהבת פנים

יש עוד הרבה לתקן
עוד לא גמרנו,
אך - את החטא
כבר התחלנו.

ראש חודש
מתן תורה
מעט וידוי
אולי,
יש מחילה.

ב"ה
כתם אופיר7
שיר זכרון לחבל ימית


על חוף ימים ישכון
דרום זבולון 1
עיר נמל שלישית
מרכז מקודש 2

אבני פז,כתם אופיר
נמצאים בשפע לחופיה 3,4
צורת מקדש לה
ושדות מוריקים בחול5

נתיב העשרה
חקלאים עם שדות
פרי- גן, פרי- אל
יתנו תבואתם לעמי-אל

ניר אברהם,
ליד תלמי יוסף,
נתונים אירוח,
אבשלום לכל רעהו.

סופה

ב"ה
מושקע מאוד.
לא אני ציירתי, אלא מוכשרת פה (צפורה- די להצטנע!)

תהנו !

ב"ה

כאילו לא קיים
כאילו לא נמצא
ואני פה, חסר גישה.

אין אפשרות,
רק חסימות.
וגם מאחים,
ים-בה אכזבות.

פה מותר,
פה אסור
פה אויב,
הוא אהוב ו'בחור',

ורק אתה,
משקיען אמיתי
כלוא בחלק,

מיעוט משלי.

ב"ה


הולכים בין שדות וכרמים,
מטפסים על הרים וסלעים.
לא, פה זה לא רכבת -
החיים הם לא שיר ילדים.

והעליה קשה היא,
ורבים המכשולים.
עשרה קילומטר -
מה הם ליהודים?

אנו נמשיך ונצעד,
זוהי רק ההתחלה.
חומש - את שלנו,
ואנחנו - בל נבגד!!!

כולם עולים - יום שני, ז' ניסן. ראו Forum/lmf_read.aspx/18716#250816.

יצחק

ד' הוא המלך

נסיון ראשון שלי, מקווה שלא טעיתי בספירת ההברות.
והכשר לעונה? ערב שביעית [ומה יותר קשור לעונות יותר משנה?]
ראשית : קראו זאת : News/News.aspx/160339

דמי שביעית

חוֹתֶמֶת בָּדָ"ץ*
טָבוּלָה בְּדָם אַחַי**
כָּשֵׁר אוֹ טָמֵא?***
__________________
*רציתי לכתוב בית דין אי צדק, אבל אז היו אומרים שזה על ביהמ"ש העליון. וגם בגלל מבנה ההיקו.
**

ב"ה

פרק ל"ג
מפה אפשר, מפה אי אפשר. שם אבן, בטונדה, מחבוא... ושוב אני פוסל. ואולי מפה... ומפה..
מעדכן מפה.. 10%.. 40%. מפה הועלתה. מודל 10%.. תמונות.. והכל נטען מחדש. פה יש עוד אוהל, מגדל שמירה... הצבא עושה עבודה רצינית, והממדלים עובדים מאוד קשה...

אבל בזה אין ברירה. ואז מגיע אלי ההסדרניק, ורוצה לראות את המפות. הראיתי לו את הגרסה הקודמת, שהיא מבוססת על תוכנה חינמית. הוא הראה

בע"ה
וזה מה שיצא..

בעז"ה.

גרסא לרוחב

פורסם במסגרת פרויקט ראש חודש בפורום. | להצטרפות לשל החודש - טבת.

בעז"ה.
רעיונאי : אליעד קורנברג | איור: בשמת כהן
 

בע"ה.
צולם במצלמה של פלפלתי בת"א.

ב"ה
------------------------------------------
לַכֹּל, זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם.
עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת
עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. (...)
עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת.
עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק,
עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד. (...)
עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.
עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד,
עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.
עֵת

ב"ה

פּוֹסֵק מִלֹּא - מֻתָּר *
לְבַל אֶכָּשֵל.

[כי אני]
כְּבָר מבוצר
בִּנְיָר חוֹל זָהֹב
עֵץ נָטוּעַ
אַךְ לֹא מְשֹּׁרָשׁ
שְׁנוֹת שְׁמִיטָּה
שֶׁנִּרְאוֹת כְּיוֹבֵל
[כיוון ש]
אוֹצָר בֵּית דִּין
נִפְתָח מַהֵר מִדַי

פֵּירוֹת לֹא בְּשֵלִים **
נִקְטָפִים מְעַט
וּמִתְעוֹרְרִים
בַּזְּמַן?

גִּדּוּלִים מְנֻתַּקִים
[זה

ב"ה
(שיחה זו היא לא מתוך מסר"ש [יכול גם להיות - מסר שלילי... כל דבר ניתן להפוך לטוב או רע והוא כלי בידנו] כך שאף אחד לא התווכח איתי עליה. האחריות על הקורא בלבד)
| > השיחה הקודמת: צדיק שלי (עפ"י תניא - י"ג)
על קליפות ועשירות (עפ"י שיחות הר"ן, א', ד').
שיחה שנייה בסדרה

פסולת – מקורה בעיקר בעשירות
נתונים מראים שתושבי סביון, מיצרים כ 4.47 ק"ג פסולת ליום (!) בעוד תושבי ב"ב

ב"ה
שימו לב- גם מי שזוכר את הסדרה, כדאי לעיין בפרק ל"ג - שינתי בגלל כפל גרסאות - ממש פה.
פרק ל"ד
מצאתי זמן לכתוב, למרות שאני אמור לישון עכשיו, אכתוב פה קצת.
מה שנמנע פה זה משהו א-ד-י-ר. הסורים ראו את המטוסים הישראלים שמתקדמים ללבנון, והתחילו להפגיז את המטוסים מהקרקע, הנ"ל השיבו אש אל מקורות הירי, והמשיכו הלאה. דקה אח"כ הגיעה הודעה שזה היה טעות, וכך הסורים חשפו את המיקומים של הטילים,

ב"ה

יהודי הוא ברמ"ח אביריו
הטוב הוא גם חכם
והוא גם אוהב הבריות
דרך ישרה היא לו
המובחר הוא פועלו

ונחמד הוא, מסביר פנים
ייצור, אך מפנים
יוצר הוא לאין קץ
לשמו לא נדבר

_______________
בלי חריזה, הוא יסתדר אני מקווה...:P

ב"ה
הבית שלך
שעמד ברוחות וברקים
הבית שלך
בן יותר משלושים
הבית שלך,
הריסותיו - אויבים.
הגינה שלך
עצים ופרחים
הגינה שלך
שרדה קייצים רבים
הגינה שלך
נותרה - לאויבים.
הרחוב שלך
נחמד ונעים
הרחוב שלך
רוחות של פרצים
הרחוב שלך
נתון - לאויבים.
היישוב שלך
שדות ופרחים
היישוב שלך
יפה וחמים
היישוב שלך
מוחזק
אצל רוצחים.
(מוקדש

ב"ה
רעפים או מים ? או שזה רעפים המכוסים במים?
עריכה בפוטושופ.

מקור:


עוד משחק עם זה:


תהנו. יצחק

ב"ה
כתפוז מפולח
אחד, אך תשעה*
איתך ביחד,
או לבד.

שנה וחצי של תהיות,
חודשיים של אכזבות.

הודעה שלא הועברה
פרטיות של לא אתה,
תחושה של כאילו
בגידה.

נסיונות לשדר עסקים כרגיל
כאילו הכל שמחה וגיל
רק בגלל שפה כאן ועכשיו
אתה נמצא, אבל אני -
כאילו בגיל ה'זהב'.

מנסה לרכך, מנסה לחשוב
אך הוא מגיע, ואתה נסוב.
תהנה לך,

ב"ה
> לגבי הסוף - אני עדיין לא יודע מה אתם חושבים כצפוי <
פרק ל"ב
עכשיו אני בבית חולים. קצת קשה לכתוב ככה, אבל נפגעתי מירי של חיילים בסיור. לא הודענו לתקשורת כלום, כי אני לא רוצה שיהיה להם ניצחון.

איך זה קרה אתם בטח שואלים? יצאתי מהרכב ועליתי על עמדת תצפית לבדיקת יציבות, והם ראו וירו..

יש פה כמה אלפי חיילים בגיבוי במיני בסיס מסודר, עם אוהלי מתכת (משהו כמו הסוכות...

בעז"ה.
קריאטיב: דביר קורנברג. ביצוע שלי. יעוץ גימור: פלפלתי. תרשים יהונתן: המטה. נעשה באילוסטריטור.
אות: פילוסוף, פונטביט.

בע"ה.
בית החברה להגנת הטבע, תל אביב.

ב"ה

קצת (הרבה) טעויות, פסנתר בלבד.
ממחר ועד מוצש"ק לא תשמעו ממני- אני בטיול שנתי.

משנכנס אדר, לפעמים נכנס גם מחבל.
אם נותנים לו דמים, הוא מגיע.
אם לוקחים ממנו אדמה, הוא מסתלק.

בעזרתו יתברך.

לאחר הפסקה החל כ"ד אי'יר שנה שעברה, ארבעה ימים לפני 'יום ירושלים' (וכאן אמליץ לראות את הסרט 'התנערי' של מנורה חזני, העוסק גם ביום ירושלים. מעני'ין שזה דווקא עכשיו שירושלים ח"ו תהי'ה ללא נגישות ליהודים), החלטתי לחזור לכתוב את הסיפור הזה, שב"ה לאט-לאט מתקרב להיות אמיתי- התיישבות יהודית בחומש, שאינה תלוי'ה בלחצים (בין)-לאומיים כל שהם.
בעבר פרק פורסם אחת ליום, לא יודע איך זה

ב"ה
צֹהר מֵאִיר(?)
עוֹלָם אַחֲרֵי מָבּוּל
לְלֹא דְּמָעוֹת.
לְלֹא מִלִּים.
נֹח לִשְׁלֹחַ
אֶת הַיּוֹנָה,
עָפָה מִמְּרְחָבִים
מַהֵר מִדַּי
יוֹנָה לְבָנָה וּנְקִיָה
פָּתְחָה פִּיּהָ
שָׁחֹר וּמְרַמֶז.
עָלָיו צָרוּב
לָבָן
אמיתי?

ב"ה
בלנ"ד, אשתדל לכתוב את מה שעד עכשיו מסר"שתי, כאן, לתועלת הציבור.

אצטט גם מהתניא (אני ב"ה בהשפעה חיובית מזה - התחלתי לקרוא כל שבת, וזה מובן ברובד הפשוט שלו לרובנו).

הערכה לחינם.
או - הערכה מרובה מדי והנזק שבה - שיעור בתניא עפ"י הבנתי.
רבים רבים מאיתנו, הולכים בדרך ישרה, בערך. ברוך הוא וברוך שמו. כל אחד והנסיונות שלו, והצרות שלו.

יש מצווה להעריך את השני, ולדאוג

ד' הוא המלך!

חשכה של אורה
חשכה, אווירת אחווה.
חושך, ואני למטה
על הרצפה.

מסתכל באנשים
צדיקים גיבורים
הנהג מתנדב
לעזרת אחים

עלטה שוררת
נסיעה שקטה.
משבי שומרון
לשבי קדומים.

ממוגן ירי דחוס
אומר על רשעות
יישוב הרוס
מגיד על אטימות.

ואני, יחידי בעלטה
אבא, די,
משיח. הבא?

[ נכתב בעקבות המקום

ב"ה
השביל הזה מתחיל כאן
במגמה ישירה,
אל אמת ואמונה,
רינה ותפילה.
השביל ממשיך בין הרים ובקעות
עובר אינסוף מכשולים
השביל עובר נפילות
ויש לידו דרכים עקלקלות
השביל הזה בינות לעצים
ובצדדים יש אריות ונמרים
השאלה היא האם הולכים ישר
או מפחדים מהצללים
אנחנו צועדים
נמצאים והולכים
השאלה היא
רק לאן?

ב"ה
רגעים של שמחה
רגעים של ברכה
רגעים של התעלות
רגעים של התפעלות.

גילה ורינה
שמחה וחדווה
כל בלבול קטן -
נגמר בסליחה

הכול טוב,
ומתנהל על מי מנוחות
כי אני יודע -
שאין כזה דבר,
שקוראים לו צרות!

אני בן של מלך,
איש תפנוקים -
מה לי -
ולעצב ומרורים ?

[נכתב בעקבות ליל הסדר]

ב"ה
כאן ישנתי. חורבות בית משפחת הר מלך וכמה מאבני המקום.

צולם מפלא, מתנצל על האיכות.

ד' מלך

אבן צור גדולה
נחצבת ונגמרת.

בקלישאות מיושנות,
דוחקים עבר הווה עתיד.
זה לא יקרה לי,
אומר יצרן הסיד.

מדי פעם,
הגבולות מתרחבים.
האם אבן כזו-
תחזיק בניין לשנים?.

________________________
מקור ההשראה הוא ככה"נ סבא שלי.
סלע בלב ימים / משה למפרט ז"ל (משה, אחי הגדול המתכנת פה קרוי על שמו)
עוד שיר שלו :
כוכב נופל בשמי

ב"ה

פרק ל"א
ארץ לעולם - לא (מוותרים, כמובן. דו משמעי) הערב כולם לובשים חגיגי – מכריזים על ישות מדינית נפרדת ממדינת ישראל, ואירוע כללי של החזרת תעודת הזהות של חלק מהאנשים, בעוד החלק האחר מחזיקים ביד, לאות שהם עדיין אזרחים.

'אנחנו פה, להכריז על ישות, על מדינה שניה לעם מפולג, אשר באופן זמני, חלק ערב רב שבו גורר את רובו אחר תאוות הרגע, השחקנים והאנשים החשובים', שהיום פה ומחר בקבר.