פרק ל"א
ארץ לעולם - לא (מוותרים, כמובן. דו משמעי) הערב כולם לובשים חגיגי – מכריזים על ישות מדינית נפרדת ממדינת ישראל, ואירוע כללי של החזרת תעודת הזהות של חלק מהאנשים, בעוד החלק האחר מחזיקים ביד, לאות שהם עדיין אזרחים.
'אנחנו פה, להכריז על ישות, על מדינה שניה לעם מפולג, אשר באופן זמני, חלק ערב רב שבו גורר את רובו אחר תאוות הרגע, השחקנים והאנשים החשובים', שהיום פה ומחר בקבר. זו לא דרך לנהל מדינה, עם ראשים כאלה שחשודים בדברים שלא מאפיינים את העם היהודי כעם!.
נוצרה פה מדינה רקובה, שמגרשת את בניה מחבלי ארץ, וחסרת עמוד שדרה. היא נכנעת לכל בקשות העולם, שכידוע שתק לפני שישים וקצת שנה. איפה ראשיה שריה ויועציה? בוועדת חקירה. אף מדינה בעולם, לא הייתה מתנהגת כמו פה.
לאחר ההתקפה אתמול, שבמהלכה, יכול להיות שהיו נהרגים מאנשינו, כיוון שבניגוד למחבלים לא הודיעו לנו מראש, לא יכולנו אלא להתגונן כפי שהתגוננו, ולסכן חיי חיילים, חיילי הצבא היהודי בשירות האנטישמים בעולם, ולהשמיד את אומרי האמת, ואת עמלם.
כי מדינת ישראל מפחדת מדרך חדשה, דרך של תורה.
הדמוקרטיה, היא שיטת השלטון הכי פחות גרועה אמנם, אבל לא צריך אותה.
בעולם שאין בו אמת אחת – באמת יש לה סיבה.
אבל בעולם התורני – יש אמת אחת. יש תורה. יש קדוש ברוך הוא – מקור האמת בעולם ויוצרו. ולכן, אין סיבה לדמוקרטיה, כי המנהיג הוא או המשיח – או גדול הדור, שייוועץ בחכמים מתחומים שונים, ולא בשרים רודפי משכורות, כבוד ותאוות.
רק כך, נוכל לנהל את מלכות ה' בעולם.
אני קורא, לכל עובדי ה', לבוא ולעזור לנו לבנות את ההרחבה, לתרום בעין יפה למפעל החשוב של שיבת השומרון, ושיבת ארץ ישראל השלמה כולל עבר הירדן המזרחי, ככתוב בתורה.
ירדתי מהבמה. הרב איתי דיבר על המלכות, ועל התוכניות. ריקודים (כמובן שנפרדים – אלא מה?) פרצו בקהל. איזה טוב ה'.
ירדתי מהבמה לחדר צדדי. יעל גם הלכה לשם משום מה.
'עשית את זה טוב' אמרה לי. אלה היו התוכניות שלה מאז הגענו. חזרתי לאולם לנשנש קצת ולנסוע לסיור. איזה טוב ה'.
בממשלת ישראל אמרו שאנחנו לא רק מתבצרים אלא 'מורדים במדינת ישראל – הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ואנחנו מכריזים על מדינת הלכה חשוכה, שסופה כמו עיראק ואירן, המאיימות על שלום העולם'. הערה קטנה: מה אתה עושה עם עיראק? לך יש חיל אוויר וצוללות – לא לי.... לאחר הסיור חזרתי למסיבה, והרב איתי בירך שהחיינו והטוב והמיטיב. מיליארדר מארה"ב, הבטיח לי בדוא"ל לכסות את עלויות העיר החדשה.
לא ידעתי עד כמה יש כיסוי לזה – אבל הוא לא הכזיב ונתן לאחד החשבונות כמה מיליונים שקלים, כפתיחה לקניית החומרים.
שוב חזרתי למסיבה. הרבה איתי דיבר איתי ואיחל לי ב"הצלחה בתפקיד ראש ה'ממשלה' הזמנית של מדינת יהודה. 'אמנם צעיר אתה, אבל אין ראוי ממך'. הסמקתי. מה אני יכול לעשות?
עכשיו היתי קצת כמו מלך – על הכתפיים הועלתי והועברתי מאחד לאחד, כאילו הייתי משחק. זה מסוכן, אבל לא נתנו לי לרדת.
בשלוש לפנות בוקר, כטוב לב המלך ביין (טוב... לא שתו יותר מכוסית – שתיים, זה בשביל הביטוי...) החבר'ה הפסיקו את החגיגה בברכת המזון רבתי, חלק עם הרבה כוונה וחלק עם הרבה שינה, כל אחד – לפי מעלתו הוא.
פרק א' | פרק ב' | פרק ג' | פרק ד' | פרק ה' | פרק ו' | פרק ז' | פרק ח' | פרק ט' | פרק י' | פרק י"א | פרק י"ב | פרק י"ג | פרק י"ד | פרק ט"ו | פרק ט"ז | פרק י"ז | פרק י"ח | פרק י"ט | פרק כ' | פרק כ"א | פרק כ"ב | פרק כ"ג | פרק כ"ד | פרק כ"ה | פרק כ"ו | פרק כ"ז | פרק כ"ח | פרק כ"ט | פרק ל' | פרק ל"א | פרק ל"ב | פרק ל"ג | פרק ל"ד |
תגובות