השיבה לצפון. כ"ד

פרק כ"ד

התרעה: מטוס חיל האוויר המריא לכיווננו.

נכנסתי לג'יפ,

אירן 4 לפעולה (יירוט בלתי מזיק), עלה, מכסה סגור,פתח יציאת טילונים.

המטוס הגיע לכפר הערבי, וחיסל מבנה רעוע. הדבר גרם לפיצוץ מטען חבלה אדיר, מה ש 'ניקה'.

שם, תכננו פרויקט שיאפשר שליטה.

שליטה בחינוך יש,  שליטה ברפואה – שחכתי לספר, אבל מקימים פה מרפאה, ועכשיו גם שליטה במגורים שתאפשר מעקב אחרי כל ארגון טרור שיקום – כל דיבור של ערבים וכל הבעת דעה, והכל ע"מ ליצור שלטון שלנו עליהם, בלא ארגוני טרור. אבל לכל זה, צריך שתהיה עזרה מהקב"ה. ויש – האיחוד האירופאי...

וככה ישבתי במשרד שלי, עם יהודה, שירה ויעל – והתחלנו לשרטט את מה שאנחנו רוצים. שלחנו למשרד אדריכלים בישראל, בלא ידיעה, והם נתנו תוכנית מפורטת של בינוי, שלבים, גינון וכיו"ב.

שלחנו למנהל האזרחי – ושוב – ערבים ואיחוד אירופאי, זה דבר טוב, בעיניהם. מצוין.

באמצע – גינה גדולה,  ובצדדים בנינים, ואח"כ עוד כמה מטר גינון. העבודות יתחילו בשבוע הקרוב, וייסעו גם לבניית היחידות דיור ל מתבצרים' החדשים.

וזהו. זה הרוב, אין משטרה- אין אקשן, אבל יש תקציב.

רה"מ הכריז ש לא נוותר למתבצרים. אנחנו מדינה חזקה, אנחנו עם חזק, ולא ניתן לארגון הטרור וההפחדה של המתבצרים לאיים עלינו.

בפועל : אין אף רכב או נכוחות צבאית קרקעית, בחמישה שישה קילומטר הקרובים. וזה אומר שקט, והרבה.

הערבים ממשיכים לבנות, אנחנו ממשיכים להנות, מישהו שח. התקשורת לא מתעניינת כ"כ, ועל כן – עושים מה בראש.

ביפר שוב.

צה"ל לא חיסל מחבל בדרך לפיגוע, יש מלא ילדים סביבו.

טילון יחסל אותו.

בדעת קהל הערבית, זה התקבל כאילו המטוס ירה אחורה לחסל. בפועל, אנחנו חיסלנו, ויכולנו להיחשב לא עוינים.

מדינת ישראל ספגה גינוי מהאיחוד האירופאי. לא אנחנו.

| > >  < < |

ושוב הסיור, האוויר.

שטחים חדשים להכיר. זו פעם ראשונה לי לנסוע בק"מ הזה. זוהי דרך חדשה. ניכר ש 'אנשי המנוף' עושים עבודה טובה בהרחבה, ומאפשרים לנו להסתיר יותר, למרות צילומי הלווין של צה"ל.

הבניה מתקדמת בקצב יפה מאוד, וזה מצוין. לא הצבא יודע, לא המשטרה, ובטח שלא המנהל האזרחי, שהבניה היא בעבור יהודים.

ועוד דבר: מאז הסרת המצור,  המשאיות מזרימות לפה חומרי גלם חופשי, ומבריחים רק דברים שאי אפשר להביא ברגיל – כמו אוכל (שלא ירעילו אותנו) חומרים כימיים ודברים כאלה .

חומרי ניקיון, ושאר דברים שאינם ברי קיימא, אלא נזרקים לזבל – גם אפשר. הכל , רק לא דברים שנמצאים איתנו במגע מתמד. כמו"כ אנחנו יכולים למלא את מחסני החרום, עקב ההקלה.

אפשרנו גם לקנות בגדים (אם כי, הם עוברים סריקה לבדוק מה יש בפנים חוץ מסריקת שעטנז).

שבועיים של שקט יש – אבל אנחנו אף פעם לא סומכים על זה, אבל כדאי.

קנינו מנוף עגורן – לאפשר בניה מהירה יותר וכן מכונה לייצר עבורו מסילות, מנוף רגיל להגדלת הגדר, מתקן אכסנת בטון, קולטי שמש וקולטי מים, עוד משאית בעלת מנוף, עוד 2 ג'יפים לסיור, דחפור יישור קרקע וכמויות בטון אדירות שבחיים לא יכולנו להבריח (כמה עשרות טונות).

כמו"כ – משחן (מייצר חשמל) לשעת חרום, נפט מזוקק ברמות שונות – לייצר פלסטיק, וכאלה. סה"כ כמה עשרות טונות חומרי גלם, שימשו אותנו לשנים הקרובות, ואולי רק לחודשים. תלוי מה יחליטו במשטרה/שב"כ/ממשלה וכל הגורמים האלה. זה גם תלוי בכמות האזרחים שיהיו פה, כמות הקלטות שנמכור לתקשורת ודברים כאלה.

משעמם? אף פעם לא יהיה פה. אני כמעט יכול לחתום, אולי עוד כמה שנים.