השיבה לצפון - ל"ד

פרק ל"ד

מצאתי זמן לכתוב, למרות שאני אמור לישון עכשיו, אכתוב פה קצת.

מה שנמנע פה זה משהו א-ד-י-ר. הסורים ראו את המטוסים הישראלים שמתקדמים ללבנון, והתחילו להפגיז את המטוסים מהקרקע, הנ"ל השיבו אש אל מקורות הירי, והמשיכו הלאה. דקה אח"כ הגיעה הודעה שזה היה טעות, וכך הסורים חשפו את המיקומים של הטילים, אך לא ירו אותם, והכול תועד מהמטוסים, כך שיש גם מידע וגם לא נורה. לא נורה אף טיל –אך נשמרו המיקומים.

ממשלת ישראל – הבהירה לירדנים שהיא לא נלחמת איתה, אלא בנו – והם האמינו שאנחנו כל כך תבוסתניים. לא יאומן בכלל, בשום קנה מידה כל שהוא.

השוטרים הוחזרו למקומם, ואני מקווה שיהיה שקט ולא יעשו יותר שטויות, או לחילופין – יעבירו לירדנים, סורים, חיזבאללה וכו' הודעה על התקפתנו והתאריך המשוער, מה שיבטיח הדלפה לעיתונות, מה שיבטיח שנדע, ויאפשר להתגונן.

אחרי הפדיחות האלה למדינת ישראל, התירו מעבר משאיות אלינו, עם ציוד. כלומר – חוץ מחומרים כימיים, מותר להעביר הכול (כמעט. יש רשימת מגבלות לעניין).

"על ניסך שבכל יום ויום עמנו". ממש ככה.

את המטוסים, לאחר פירוק והרכבה מחדש של כמה רכיבים העברנו חזרה לשלטון של רוב עבר הירדן המערבי עד הים (מדינת ישראל, בלשון הממלכתיים- ראשית צמיחת גאולתנו).

מקווה שיעזור בדברים מועילים יותר (כמו – המסוק שבבניה עכשיו. הוא בשבילי- אבל מה אני אעשה איתו בדיוק? לא יודע), אבל גם על זה אי אפשר לחתום, כי אולי החבר'ה שלנו יותר טובים. נחיה ונראה.

אבל המסחר בקטע הזה הגיע מכיוון בכלל לא צפוי- התעשייה האווירית, הקשורה לחיל האוויר שכה 'אוהב' אותנו, התעניינה במספר טכנולוגיות שלנו. לענ"ד – הם שליחים לדעת איזה טכנולוגיה יש לנו, או – יכולות שכאלה שיש לנו, ולפי זה לקבוע איזה סדר ואיזה כוחות יהיו מולנו. אבל אם זה מכניס מזומנים – אין שום סיבה שלא למכור להם. ואכן, עוד באותו היום סיכמנו בכללי על העסקה, וזה נשלח לגורמים כלכליים מתאימים. סוכם שהכסף יעבור במזומן, כדי לא לחשוף את ההתנהלות הכספית שלנו, ועוד כמה 'סעיפי הגנה' אודות הטכנולוגיות, שבתע"א אני מניח שיכלו לפתח לבד, אבל רצו לדעת מההולך אצלנו, כמין ריגול.

אנחנו התייחסנו והסתרנו מבנים ודברים בהתאם, מקווה שהם לא שמו לב, אלא שזה נשאר בינינו. אח"כ בדקנו בכל המקומות שהם עברו מה הם השאירו, מה הם יודעים וכו', כולל תיעוד מדוקדק של מה שהם עשו ומה היה עליהם, ממש בסיס צבאי פה. בעצם יותר טוב מזה, פה יותר נקי.

אגב, אנחנו מתכוונים לא להשאיר אצלנו את 'הכסף הצייוני', כמו שקראו לו פה כמה, יכול להיות שיש בפנים אמצעי הקלטה – לך תדע (בעצם, גם אם תרוץ לא תדע, צריך בשביל זה להתקבל לשם, ובתור אנשים לאומיים זה קצת קשה להתקבל למחלקה האנטי יהודית ששם.

אנחנו מקווים שישלימו סוף סוף עם קיומנו, עליו הכרזנו לא מזמן (מתי בכלל? – אני ממש לא זוכר! הזמן טס, ואולי בגלל הפציעה, מה שבטוח שהיה כזה דבר ואני מנהל אותו) וז"א שעכשיו אני רץ למשרד שלי לראות מה קורה.

בעצם לא – יש עוד כמה עניינים.

עכשיו הכול מעלי רועש- המטוסים מוחזרים לבעליהם, הטייסים וכל הציוד שהיה עמם, לא כולל הידע הטכנולוגיה שפוענח משם, כמובן.

כמו"כ – העיר אט אט מתחילה להיבנות, ורואים בה צורה. רק היום הזמינו עוד כמויות של מלט ועניינים נוספים שצריכים להיות שם, כולל חיפוי חיצוני. בית הכנסת המרכזי שמולי הדמיה שלו, נראה מדהים והוחל בהנחת המנוף של הפרויקט ליד, שיעזור בבניית בית הכנסת, בקיצור – המצב ממש ממש מצוין (ואולי ככה משעמם יותר?).

זהו. עפתי.

[מוקדש למשה אטלו שלחץ עלי לכתוב את זה, כי מזמן רציתי ושחכתי]