השיבה לצפון. כ"ח

ב"ה

פרק כ"ח

כוח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גווים...

קיבלנו מתנה מערבי אחד קרקע... הוא טרללה קצת, ואין לו ילדים. הוא נתן לנו קרקעות ליד מה שיש לנו וזה חוקי לחלוטין.

נקווה לטוב. יעל קצת חולה וחגי מחליף אותה, אבל הוא לא יכול כל (ובטח שאין לו ידע כמוה) וזה קצת חבל. אבל אני מקווה להסתדר.

רגע.... הביפר מצפצף.

היום צפויים להגיע כמה מקורבי משפחתי י.נ. (החבר של הרב איתי). בשעה אחת היום תצא הקופסא הראשונה, וככה יעלו כמעט כל קרובי משפחתו, ואפילו אחיין שלו וארוסתו. הא מתמחה בכל מיני דברים הקשורים לאלקטרוניקה, והיא גאונה בכימיה, ואלה דברים שאנחנו מאוד צריכים. יש להם גם חוש של מורים, כך נאמר לי.

ז"א שאנחנו צריכים לגייס את כל הנגנים שרק קיימים אצלנו. אבל יהודה אמר לי שמה שיש יש, והוא לא מתכוון להוציא  שקל על דבר לא רווחי. הורס לי את כל התוכניות, אבל לא נורא – נסתדר עם מה שיש.

השבועיים נגמרים מחר, נקווה שזו לא תחשב לנו להתגרות בשלטונות בישראל.

חדר ישיבות.

חגי, אני ויעל.

על השולחן – התוכנית המפורטת של מדינה. כן- מדינה. הג'וק לא יצא לה מהראש כנראה. היא יודעת שהיא הזויה? אני בספק. אחרי הכל הדבר האחרון שמעניין אותה הוא כלכלה (את הקטע הזה, היא די בנתה על מגדלי ענק של קלפים, שבנויים על אם ואם...)

אבל ככה זה. חגי לפחות יושב יותר טוב על הארץ, למרות שגם הוא די מרחף. לך תבין את מי שרוכן כל היום ממש (הוא מקדיש מעט זמן ללמוד את התפקידים שלנו) על הגמרא.

אני – למרות שזו בהחלט השאיפה, עסוק רוב היום בלתחזק, לתכנן ולבנות. הכל חשוב, אבל כדאי שיהיה פחות מעופף. אבל זה עסק שלו...

כלכלה: התל"ג לא מספיק גבוה. צריך גביית מסים, גבוהה.

איכות סביבה:  אזורי זבל, איכות סביבה, ייצור, מקורות חומרי גלם, תוכניות – מה יקרה אם יגלו את המעבר?.

חינוך: תוך שלוש שנים, בע"ה יתחילו פה להיות כמויות של ילדים בגלאים נמוכים, בנוסף לילדי המורים.

בריאות: כמויות של לידות – צריך להיות מוכנים לזה. לא יהיה סיוע ממדינת ישראל, כמו אצל הערבים.

תחבורה: יש תוכניות, אין תקציב. בינתיים אפשר רק ללכת ברגל.

שיטור – אין צורך, כולם טובים. רכזי הביטחון מספיקים לזה.

כבאות: אפילו רק כבאית אחת עולה כמה מילונים, ואין ממש כבישים פרט לטרקטורים.

ביטוח לאומי – מי ישלם אם כולם עובדי מדינה?

תוכנית מגירה להברחת כסף משוויץ לכאן.

אבל בכל אופן, יעל וחגי תמכו תמיכה נלהבת, ואני קצת התביישתי שלא הספקתי לקרוא את כל התוכניות.

לקחתי הביתה.

כלכלה: ללמד את האנשים לייצר 11,000 בחודש. איך בדיוק? לא יודע...

באיכות הסביבה, היא ריכזה חומר על מפעלים בישראל שבהם מתבצע מחזור מלא, ואין זיהום כלל.  עושים זאת בעזרת חיידקים שאכולים את הזיהום, מעכלים אותו ומשליכים חומרים  אורגניים רגילים ובלתי מזיקים לסביבה, ואפילו מדשנים יפה את הקרקע.

במקום אחר, הופכים את החומר לנוזלי, ומפרידים אותו כאשר מערבים אותו במים, חלקו צף וחלקו שוקע, ויש שלוש שכבות. החומרים לבד – לא מזיקים.

טיפוח הדברה ביולוגית: לוקחים חרקים ובעזרת שינוי גנטי מעקרים אותם והם אוכלים מזיקים בשדות.

היא מוכיחה יפה איך אפשר להתמודד עם בעיות תעסוקה וסביבה.

חינוך: להכשיר מחנכים. את מי בדיוק היא רוצה להכשיר? אין ממש כוח אדם. בהנחה שנולדים פה בכל שנה 60 תינוקות (קרוב לשתי כיתות – כיתת בנים וכיתת בנות), ואתה צריך בממוצע שלושה מורים לכיתה (כולל מקצועיים שמלמדים כמה כיתות), אתה צריך כל שנה להכשיר שלושה מורים, וזו פגיעה משמעותית בכלכלה (3X24 שנות לימוד כולל לימודים גבוהים = 72 מורים,  ועם אנשי מנהלה, יועצים חינוכיים ושאר שוטים – זה קרוב ל80!). בממוצע, משכורת מורה בשביל לחיות (כיוון שסגנון החיים פה הוא נכון לעכשיו קיבוץ, אבל זה הולך להשתנות), זה 2500 ₪ לאיש, X 80 X12, כלומר – 2,400,000 ₪ לשנה. וזה רק חלק קטן מהעלויות, ואפילו אם התועלת היא בערך 11,000 לחודש למשך 20 שנה, ואם כל אחד מוציא אפילו רק ארבעה ילדים – זה לא יכול לכסות את כל העלויות של החינוך.

בריאות: 60 ויותר לידות לשנה, זה לפחות שתי לידות בשבוע, ולעיתים 2-3 לידות ביום. נכון לעכשיו אין ממש מוהלים שמהלו לאחרונה – ומילדות גם לא (מאיפה שיהיו?).

תחבורה: תוכנית מתאר מצוינת, אבל אין אפילו אדם אחד פה שיהיה מוכן ללמוד סלילה.

כבאות: תרומות והכשרת שלושה אנשים לצורך העניין, כאשר היחס הוא אחד ל4,000 שיגיעו בקרוב מישראל.

ביטוח לאומי? אפשר לקזז מהמשכורת ישר מכיס המדינה, אין שום סיבה לעבור דרך עוד גוף.