יצירות של צחקן

ב"ה

פרק ל'
שם הוא דיבר איתי. הנ"ל תלמיד ישבת הסדר, מהטובות ביותר.
'אני דתי יחיד' אמר לי. 'הרב שלי אמר לי שאני אוכל להתגייס לצנחנים ושם להפיץ תורה, ושאני יכול לעמוד בזה'. 'עד לפני חודש – באמת עמדתי בזה. זה היה די קל לדבר עם האנשים, 'להתחיל איתם טוב', כמו שאמרו בסדנה שהעבירו לנו – איך תפיצו תורה בצבא, איך לקדש שם שמים, על מה להקפיד וכו'...'. אני אכן התחלתי. את האימונים וכל זה עברתי

ב"ה

פרק כ"ח
כוח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גווים...

קיבלנו מתנה מערבי אחד קרקע... הוא טרללה קצת, ואין לו ילדים. הוא נתן לנו קרקעות ליד מה שיש לנו וזה חוקי לחלוטין.
נקווה לטוב. יעל קצת חולה וחגי מחליף אותה, אבל הוא לא יכול כל (ובטח שאין לו ידע כמוה) וזה קצת חבל. אבל אני מקווה להסתדר.

רגע.... הביפר מצפצף.
היום צפויים להגיע כמה מקורבי משפחתי י.נ. (החבר של הרב

ב"ה

בטרם יתחלף התאריך הנצורי, זה שייך לעברי!
פרק כ"ז
דוד ניצן, שלח היום משלחת של כמה ג'יפים עם קצינים בכירים להמשיך את ההסכם לעוד חודש, בתנאים הנוכחים. הודעתי לו שאני לא מוכן עד שיהיה אישור. התנאים הם אותם תנאים, רק לחודש.

הרב איתי אמר שהוא לא מוכן בתנאים האלה, למה בהסכם יש סעיף שניתן להפר אותו, וחוץ מזה – מותר לאדם ללכת לערכאות הגויים רק להציל רכוש. אבל פה, ברור שהם לא

ב"ה

למרות שאני חולה...
פרק כ"ד
>>>>>>>>>>>>>>>
פרק כ"ד
התרעה: מטוס חיל האוויר המריא לכיווננו.
נכנסתי לג'יפ,
אירן 4 לפעולה (יירוט בלתי מזיק), עלה, מכסה סגור,פתח יציאת טילונים.

המטוס הגיע לכפר הערבי, וחיסל מבנה רעוע. הדבר גרם לפיצוץ מטען חבלה אדיר, מה ש 'ניקה'.
שם, תכננו פרויקט שיאפשר שליטה.

שליטה בחינוך יש, שליטה

ב"ה
פרק כ"א
יום ראשון בבוקר. סיור ראשון בג'יפ מראה התקדמות של הצבא למעלה – אלינו. הם עברו את הגבול השני (25 מטר מהגדר), וז"א שמגיע להם קצת יריות. אבל יש בעיה: מה שעבר זה משוריין. אז מתעללים.

החלון של המשוריין פתוח? תקבל פצצחנה (פצצת – צחנה), שתשלח את כל הכלי לחיטוי כללי. הוא סגור? לא נורא. גם מבחוץ זה מגעיל מאוד. לא מומלץ...

שירותיים כימיים? הכל הפיך. אבל זה יקרה רק לאחר

ב"ה

תהנו. למרות ההאיחור (11:22)
פרק י"ח.
בנו של הרב איתי, עכשיו מותר לכם לדעת את שמו, חגי, קרא בתורה. יום חמישי היום.
כמו"כ, זו פעם ראשונה שאני מכשיר מישהו יחיד למשימות. החלטתי לקחת לי אותו לעוזר, למרות שהנחתי שהרב איתי לא יסכים. הוא רוצה מישהו שימשיך אותו בשיחות, בלהיות מורה דרך ועוד- למקרה שיחסלו אותו. אני לא אופציה, כי יש לי מלא על הראש.

בהתחלה שיעור נהיגה. נכון לעכשיו,

ב"ה
שוב אחלוק עמכם סיפורי
תהנו , למרות שזה לא אפשרי.
יצור צחקני.
פרק ט"ו.

היה רעש רקע של יריות עזות. לא יכולנו להשתתף, לא ידענו מי נגד מי ואיפה. הידיעות בקשר צבא-משטרה, סתרו זו את זו כל דקה. נ.צ. מוטעות, אורך ורוחב הפוכים. המשטרה היתה מוכנה לגרש אותנו, אבל נגד הערבים ? לא התכוננו כלום. כשנשמע בום גדול, התחלתי לחשוש. הערפל אמנם הוקל במעט, אבל עדיין לא ראו כלום.

ושוב.

ב"ה
פרק י"ג

המסוק הראשון היה בשלבי הכנה. היו לו מספר טילים. בחדר חדש שפוצצתי (לא יכולתי לעלות למעלה – מחשש לחיי) וטייחתי (אין עוד מה לעשות למטה) עשינו הדמיה של מסוק, על כל הציוד. כאן, יהודה בחן (המתכנן של המסוק! למה שחכתי להזכיר?) את המסוק 'שלו', שיהיה בבעלותי המלאה. הוא בחן מערכות בטיחות, ועבד על אפשרות התפרקות שכבה חיצונית, או: מניעת פגיעת טיל ע"י מחמם לייזר, כדי להקשות על המנסים להפיל.

הנה החדשות
>> תזכורת: קודם יוסף פותר החלומות
המשנה למלך, יוסף, פתר בהצלחה את חלומות שר המשקים והאופים. הוא מבקש משר המשקים לזכור אותו, והוא שוכח...

>> פרעה חולם חלום.
מסוכנות הידיעות 'מלכות שבתפארת גשמית' נמסר, כי המלך פרעה חלם חלום ובו הוא רואה שבע פרות שמנות ושבע פרות
רזות. 7 הפרות הרזות אכולת את 7 הפרות השמנות.
פרעה מתעורר, וחולם חלום אחר. 7 שיבולים עבות

ב"ה
פרק ח'
החלטתי לנאום הערב. התקשורת הייתה צמאה לנאום, יען כי הרב איתי, המנהיג בפועל – היה נואם רק באולם. אני עצמי, כשהייתי נוהג בג'יפ – להחליף משמרות, לא היתי נראה כמו שהמשטרה זיהתה, אלא אחרת. ידעתי שיש מצב שיחסלו אותי.

עליתי לבמה מאולתרת, ונאמתי ברמקולים הרגילים ששימשו להודעות בלתי סודיות. לא פחדתי, ובקול נאמתי את דברי.

שלום חברים יקרים. אגב, דוד ניצן – תירגע. אתה לא

ב"ה
פרק ה'
לאחר החלפת המשמרות, ופיזורם במקומות הלינה (בנינים בני 4 קומות כ"א. למה 4 קומות? שיהיה יותר קשה לגרש ויותר קל להתבצר...).

הגעתי.
שם, השארנו את התקרה (זה תת קרקעי. 4 קומות למטה. נחפר בעזרת חומר נפץ, כמובן...) פתוחה, שלא יהיה ייחוד.

היא אמרה לי את הרעיון ההזוי שלה:
להקים מדינה.

ברגע הראשון זה נשמע לי מוזר. מדינה. עכשיו?

בהתחלה לא תפסתי

ב"ה
פרק ב'
האמת, לא ידעתי מדוע הרב איתי זימן אותי – וגם לא שיערתי. אבל עכשיו הבטחתי את הסיפור המלא – למה התחלתי מהאמצע.

אין לי אמא.

אבא שלי, עד לפני כשנה, עבד בסטודיו העיצוב המשפחתי. כלומר –בבעלות המשפחה. הוא הסטודיו הגדול במדינה. ולכן, לא חסר לי כלום. לאבא תמיד שכבו כמה עשרות מיליונים בבנק. למרות זאת, לא חיינו כמשפחה בעושר. הייתה לנו וילה טובלת בירק, לפחות כך אבא מספר,

ב"ה

אלפי אנשים
אולם תפילה
אולם נגינה
לכו – נרננה.

ושוב מנגינה,
ושוב התעלות
לה',
לצור ישענו

ובריקוד בשמחה
מערת המכפלה
נקדמה פניו
בתודה

בניגון הערב
בציבור קדוש
בזמירות
נריע לו

ובשמחה גדולה
חוצה גבולות
כי אל גדול ד'
ומלך גדול על כל א-לוהים

מערת המכפלה
ערב שבת חיי שרה
מניין

ב"ה

דה' הוא אלוקים
תכריז כל בריאה
לאל כל חי תתפלל
חרישית – תפילה

הכפירים שואגים לטרף,
לבקש מאל אוכלם
מצפים, מחכים למזון –
שיאפשר את קיומם.

ואני, ה' שפתי תפתח
אומר בתחילה,
אך גם אם אפתח,
מניין תבוא הכוונה?

הרצון – יבוא ממני,
בנך ועבדך-
המצפה
לגאולתך.

אשמח לשם יותר טוב לשיר.

ב"ה

הפקד- הקשב!

טייסים יקרים, שלום רב. היום נעבור מספר אימונים בהרמה עד 15 קילו ובהרמת בני אדם. אלו דברים שיהיו שימושיים לפעולה.

הם הוכנסו לחדר כושר צבאי. נכתב מבחוץ - הכניסה לנשים/גברים בלבד. שוב סינן אדם - הדתיים האלה.

כל אחד 'תופס עמדה', וכל רבע שעה מחליפים, ממש כמו יום ספורט בביה"ס, חשב יוסי.

ועתה - יש לו משימה- לפנות.

כעבור שלוש שעות,

ב"ה
פרק ה' -
ספינולגים.
משרד הפרסום של קדימה - אדלר & חומבסקי בת"א.

קטיושות בצפון, שני חיילים נחטפו. תעשו משהוא- א.א. (אהוד אולמרט).

כעבור כמה דקות :

הודעה לתקשורת - הצנזור הצבאי הראשי.
צו איסור פרסום לחצי שעה הקרובה- קטיושות בצפון ושני חיילים נחטפו. על החתום, אהוד אולמרט- ראש ממשלת ישראל.


"קונדליסה?"
"כן, אהוד"
"יורים עלי מצפון.

ב"ה

שלום, השבוע פרשת דברים.
משה נאם בערבות מואב, מקורות יודעי דבר: זהו הנאום האחרון בטרם הכניסה לארץ.
בנאום :
*
תוכחה סמויה כלפי העם וציווי כיבוש הארץ.
משה רבינו, מזכיר ומצווה את בנ"י למנות שופטים טובים, שישפטו משפט צדק.
הביקורת ליחסם של הדור הבוגר לילדים שכן ייכנסו לארץ.
ציווי לא להתגרות ביושבי הר עשיו, צאציו של עשיו
בנ"י מצווים על המלחמה בסיחון. עוג ועמו

ב"ה

'שלום יהודה'
'שלום שלום'
'מה שלומך'?
'ב"ה בסדר'

תקשיב... אתה זוכר ש...
ש?

'תכננו לעשות מסוק, זוכר?'
'נו באמת, זה לא רציני... רק סרטטי משהו בשביל הכיף ולקחת את זה קשה !'.
'אז זהו. אני רציני. יש לי 500 ש"ח, אתה בא לפה'
'לא. אתה בא לסבא שלי- נראה מה הוא יכול לעזור!'

***
תקשיב, הבחור הזה מפריע לנו. תסתכל מה הוא פרסם שם!

מה

ב"ה

(ההקדמה יותר למטה)

משל למה הדבר דומה,
לאדם שהיה בחדר הומה
ורבים הצופים סביבו
ומולו עומד אויבו

ומול אוהדיו ואחיו
הוא אומר
אתן את מקומי
לאויבי

ולאחר שהכהו
ככל שיכל
וקשר את אצבעו
אל עמוד ההיכל

בצעקת איבריו
מצפון ומדרום
יוצא על אויבו -
המרביץ בדרומו

עם מיטב כליו
עם מיטב חייליו
יוצא למלחמה

ב"ה
פרק כ"ט
שוב אני כאן. כבכל יום, לא משעמם. יש משפחות חדשות, ויש להם סידורי עבודה. כרגע המטרה היא לקלוט בקרוב אלפי אנשים, לעיר חדשה (תוכניות מתאר – אולי תראו ואולי לא, לא יודע בינתיים). צריך לתכנן מיקומים וכו'... זה קצת קשה, אבל יש אפשרות לזה. צריך כבישים, מקומות תעסוקה (בכל אופן זה לא 400 איש...) וכיו"ב. אבל זה בקטנה עוד לכסף שזה לוקח. אבל גם זה כלום, כי יש למשטרה תוכניות, ויש משהו שחשוד

ב"ה
פרק כ"ו
אתם חושבים שהחיים שלי טובים מאוד, נוסעים, מסיירים, מעבירים, מנהלים, חושבים ומתכננים...
אז יש לי גם לימודים (כל פעם עם חבר אחר, לא תמיד אני נמצא בישיבה) אבל מה שכן – אני חייב בכל יום לפחות בשני 'סדרים' בגמרא, כמה שיעורים במקצועות שונים (חשבון, מדעים [מועבר ע"י המחלקה המדעית והמורים/ות שם, כולל ניסויים בתנאי מעבדה...], לשון/הבעה וכו'... כל זה, בנוסף לעיסוקים שסיפרתי כבר...

ב"ה

פרק כ"ה
המשטרה והצבא, ראו שאנחנו מתקדמים כל הזמן, ואנחנו קרובים למצב של חיים תמידיים, הם כיבדו אמנם את ההסכם של שבועיים, אבל גם שם נשמעו הקולות להתיר את דמנו בכלל, כלומר – שנהרוג כמה חיילים, ואז יתקיפו אותנו.

בשביל זה, הם ביימו 10 ג'יפים צבאיים מתוחכמים וחדישים (או לפחות – כך הם נראו בהתחלה...) , אך לא ממוגנים עם שתי משאיות מנוף ודחפור, אלינו – כדי שנתקיף אותם. אלה, היו

ב"ה

פרק כ"ג
האמת, שלא היה מה לספר אז לא סיפרתי. במחלקה המדעית יש 'סתם' פיתוחים וניסויים, שאין לי ממש מושג לאן יובילו. מה שכן – 'הארגזים' עכשיו עולים במסוע לכיוון המחסן המרכזי. עוד מעט יבואו 'לפרוק' אותם, וז"א הרבה כוח אדם, בגדים חדשים וגם תקוות חדשות.

חגי בינתיים שוקד על הלימוד. עוד אחד כמו הרב איתי (והאמת – באמת חסרה פה עוד דמות כזו).

החבר'ה אוהבים מאוד את הרב איתי,

ב"ה
פרק כ'
אני נסעתי בג'יפ שלי. חגי הפעם לא פה. עוד מעט מגיעים למגדל 4. הי! מה זה?
כמו שאמר חגי ב 'נבואה'- הם אכן מביאים דחפורים, ועוד בדיוק מהדגם שהוא אמר. רואים את זה מאוד ברור, ואפילו ארבעה. המדגם שלו קלע בול. יש שכל לבחור.

הטילים כמעט והיו מוכנים מצאנו באינטרנט תרשים מדויק של צורה אוירו-דינאמית, והיה לנו גם – טיל משלנו, וזה דבר מצוין. עכשיו רק נשאר לנסות אותו בשטח. הבעיה,

ב"ה
פרק י"ז
ושוב אציק לכם. האמת – לא יותר מדי, רק עוד עמוד וחצי אחד, כמו בכל פרק.
אבל לא זה העניין (שוב...)

אלא העניין שמחר אנחנו מתכננים העלאה ראשונה למסוק. לא ברור כרגע מי ינסה אותו (מעולם לא עברתי קורס טיסה, מפאת גילי...), אבל אני מקווה שימציאו משהו שינסה בלעדנו.

היום בערב, הבן של הרב איתי יעלה ש"צ פעם ראשונה, הוא בר-מצווה. פעם אחת אוכל להחזיר לשובב הזה כגמולו...

ב"ה

ב"ה

שחררו את העצורים מאתמול, פרט לאחד שהחליט להתנגח ברשויות החוק.

פרק י"ב
ארגוני הטרור בכפר הערבי ראו את מה שהולך. הם לא יכלו שלא לצחוק על היהודים הטיפשים שנלחמים בעצמם. אבל אם הם נלחמים בעצמם – אפשר לנצל את זה לקידום מטרותיהם. וככה, חולייה מובחרת של הערבים, נכנסה למחנה המשטרתי.

התלבטתי מאוד מה לעשות. ידעתי שיכול להיות שיש בזה לא תעמוד על דם רעך. השאלה היא אם השוטרים

ב"ה
פרק י'
אתרי האינטרנט גדשו מפה לפה. הידיעה שהשמדנו דחפור, עשתה בושות לצבא. הוא הטיל צו איסור פרסום. אנחנו התרנו אותו, ושלחנו לכל העולם תמונות של ההתפוצצות וגם של החייל חי. הצבא והמשטרה טענו שזייפנו, אבל העולם קנה את זה. העולם אוהב מלחמות בין יהודים, Ynet וnrg אוהבים מלחמות בין דתיים מה רע כשהאויב שלך נלחם בעצמו?. אבל, אויב אויבי – אוהבי! ועל כן, מי שלא חיבב את מדינת ישראל – העדיף אותנו.

ב"ה

לאחר שובי מחומש (עוד אחזור!!!:-) אני מתחיל לחשוב שהעניין אפשרי, עם כמה תנאים מסויימים, שלא קיימים כיום.

יש גבעות חשופות באזור עם שטחים להקמת גדר בטון, כפר ערבי גדול (שכם) אם כי קצת בעיה למצוא משם נתיב הברחות לציוד (אלא אם זה תחמושת -), אין שם כ"כ מקום ליס"מ ומשטרה ודי קשה להקיף (בשא-נור, למרות היתרון של מבנה קיים לשיפוץ (המצודה), יש מקום למשטרה/צבא שדי בעיה לגדר).

שוב...

ב"ה
פרק ד'
כן, דיווח ישיר, קופסת פיל (מגדל שמירה – פילבוקס... אז תרגום עברי חופשי) ארבע, הערבים מעלים טילים לגג בית הספר ומכוונים לעבר הצבא. חובה להשמיד ומיד, אחרת הבא יעלה מסוקים ויפגע גם בנו בכוונה או בטעות.

הקול המוכר- החברה של 4 תמיד תופסים הכל ראשונים. טוב, אני הקמתי את המגדל שלהם...

יהודה ביקש שאבוא לחדר הישיבות. שם הוא הסביר לי על פיתוח חדש שיוריד חשדות פגיעה מאיתנו

ב"ה
פרק א'

לאחר שתיקת מוזה, החלטתי כן לכתוב משהו. זה רץ לי בראש מזמן, אבל עכשיו מגיע גם לכם :-).
הסיפור הוא סיפור אמת פנטזיה שלי. משה אמר גם שזה הזוי ששיתפתי אותו בזה.

נכנסתי לדמות של בעז - אני הכי מזדהה איתה.
השיבה לצפון | צחקן

סיפור הזוי, שאני מקווה שחלקו הטוב יתממש.

נהגתי בג'יפ שלי, לאורך גדר הבטון שניצבה מימיני,בודק מי עובר ומה הוא מניח. אני

ב"החדשה בפרשה חיי -שרה התשס"ז
נכתב בידי היוצר המוכשר צבי ישראלי עריכה וקריינות : צחקן.הנה החדשות, ותחילה עיקרן:
*
שרה מתה אברהם מבקש מבני חת מקום קבורה לשרה.
אברהם משביע את אליעזר שיחפש אישה ליצחק.
אברהם מתחתן עם קטורה(הגר)
שרה מתה אברהם מבקש מבני חת מקום קבורה לשרה.
שרה אימנו נפטרה בחברון, והיא בת מאה עשרים ושבע שנים.
אברהם אבינו, יוצא לחברון שם נקבר אדם הראשון וחוה

ב"ה
מתחילים ברגל ימין...
להורדה לחץ כאן
כתב: יעקב
הקריא וערך : אנוכי
מלל :
ערב טוב לכם מיערות לוריין, הערב נעשה סקירה מהירה על הפרשה.
אלו הכותרות בשבועון היום שהי'ה:.
*
בריאת העולם .
בריאת האדם .
חטאו של אדה"ר.
ולימוד לדורות: אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם, לא ימנע מהרחמים.
בריאת העולם.
בכ"ה באלול בתהו ובהו, נברא עולם יש מאין.
במשך

ב"ה

מוקדש לבינשים שלנו: אריה יעקב ועוזיה.

ב"ה


אני מתנצל מראש בפני כל אלה שחושבים שזה הזוי.
זו האמת. תראו את הסרט של ענת גורן - כל אנשי הקמפיין.

לא ראיתם - לא הבנתם איך המדינה מתנהלת...
ואם לא תכתבו שאתם רוצים להמשיך אני לא אמשיך.
***
"בא תסתכל מה עשינו היום כי לא נתת עבודה"
"כן, תמר ויעל, אני מיד ניגש"

כתבנו פה תוכנה הזויה. היא מוציאה שמות לתוכניות...
זה מדהים. צריך לכתוב לה על

ב"ה

לאחר בקשות והפצרות, וקריאת כל מיני סיפורים ודברים, החלטתי שאני ממשיך - מקווה לטוב.

ב.
"אז אתה בא ?"
"אני נשאר פה!" <שוב אני לא יודע לדבר!!!>
"למה?"
קמתי והלכתי. עכשיו אני לא חופשי. וצריך לעשות פה את כל הסבוב. אוף! עולם דפוק!. יש יחס אישי... אבל זה רק הוא, והוא טוען שרק המנהל. הלכתי בוכה עם המדריך. הגענו פנימה. שוב החדר שלי. שוב הכר. ושוב הבכי שפורץ בלא גבול.

ב"ה

היועץ של מפלגת קדימה, שהיה בעבר עובד המחלקה היהודית, חזר לעבודה ע"י פרוטקציות, ועכשיו- ע"ח מדינת ישראל, הוא נוסע לאלון מורה.
תגיד לי, מה אתה רוצה שאני אעשה פה??
'שתהיה סוכן. תברר ותשכור/תקנה דירה! יש תקציב, ותעשה את זה כמה שיותר מהר!'.
'טוב. בסדר'.


היישוב אלון מורה. פה לפנות... והנה ביה"ס... .
'איפה השכונה החדשה'?
'תסע לשם, זה עדיין גבעה. יש שם דרך

ב"ה

האמת - מעולם לא אהבתי את המרכז המצחין, ובניגוד לעוזיה, שירת הים,
והציונית- ועינב<?> אני לא בעל מקום ספציפי.

כמו אבי,
אשרי יולדתו
הסתובבתי בחדש - ישן
מקום בו ריבוע ועיגול
מסתובבים יחדיו.
גם מקום המשולש לא נפקד-
והשלום -
תחתיו.

הכל מלא אנשים,
ובדברים שאיני רואה
מה שנותר הוא להביט
ברצפת הרחוב ההומה

מנסה פה ושם

ב"ה



מקשיב מאזין,
וחושב על דאבדין ומשתכחין,
על המת -
שגזרה עליו להשתכח.
על הצמח,
שפתאום נובל -
במקום לפרוח.

על הרב, הגאון -
אולי מישהו יזכור - לדראון.

אבל חבל ארץ שנעזב
מדוע לא זכרו -
כל מי שלא, צרוע וזב?

מדוע לא ארגנו -
ולו משהוא אחד
לזכר חבל ארץ
נדיר שנכחד?

ואני, אנה מפניך אלך -
ואנה

ב"ה
פרק כ"ב
והוא אכן רצה. מהר מאוד הכלי הושבת, והוכחנו שלא צריך חיבוקים בשביל לקבל דברים. וגם לא התרפסות.

רה"מ הכריז ש 'ניצחון המתבצרים, הוא זמני בלבד'. הפעם ידעתי שהוא דובר אמת.

במודלים היו כמה אפשרויות של הצבא לגבי הריסת הגדר
פיצוץ בערת אדם מוגן
פיצוץ בעזרת רובוט

יתרונות/חסרונות
רובוט- נחסל עם טיל.
אדם – אם נירה, זה לא יזיז לו. יש שכפ"ץ.

ב"ה
פרק י"ט
ירדתי למחלקה המדעית. מעניין שם בד"כ.
'שיגור' המסוק נדחה, יש עוד דברים לתכנן. בייחוד שהם מתכוונים לפשוט היום, או מחר. או ביום ראשון. קיצר, מאוד בקרוב.

אבל לחגי היה רעיון מגניב : במקום חומר נפץ שעלול לסכן את הנהג, 'שרשרת' של 5 'טילונים'... כל אחד מהם עושה קצת, עד שהם משביתים אותו לחלוטין. כעבור 5 שניות, זה מגיע גם למיכל הדלק (לוקח יותר זמן אם המנוע כבוי..) והכל מתפוצץ.

ב"ה
פרק ט"ז
היה מאמר אחד שמאוד נהניתי ממנו, הועבר אלי עותק. פורסם בכבוד רב באתרי האינטרנט ובעתונת (שאגב, הציעו לנו מינוי חינם, לנו ולכל 'תושבי' המדינה שלנו. איזה אדיבות!. מובן שוויתרנו על זה...)

הנה הוא, ככתבו וכלשונו.

להשאיר את המתבצרים בשומרון – מכתב פתוח לדוד ניצן, מפכ"ל משטרת ישראל.
שלום רב,
אני מניח שקראת כמה ספרים שלי, אני מתחיל לחשוב עכשיו על דרך חדשה וטובה

ב"ה
פרק י"ד
היריות נורו לא ברצף קבוע. פעם אחת לעשר שניות, פעם ל12 ופעם שתיים לשניה. הדבר מאוד מפחיד – כי אם יש סדר אפשר לחמוק ממנו.

הוא התקדם עם המשאית (כושר הרמה קרוב ל 600 קילו!) והעביר בדקה לערך כל אחד. מהירות מאוד מרשימה יחסית לאחד שהתאמן במשחקי מחשב וסימולאטורים. המהירות התאפשרה בעקבות ישור השטח שערכו הצבא והמשטרה.

אבל זה עבד. ככה הגדלנו את הטריטוריה שלנו בעוד קצת.

ב"ה
פרק י"א
יום ראשון בבוקר. תפילת שחרית בוותיקין. הלילה היה עמוס מאוד, חיסול שיירת אוטובוסים, דחפור מפוצץ, מניעת מכולה, ומטח יריות במקום המשטרה לעבר הכפר הערבי. לילה ארוך. כרגיל, לא ישנתי הרבה.
עפ"י ההערכות שלי, היו בדרך לפה יותר מעוד 1,000 שוטרים, ביניהם מג"ב ויס"מ.

כ4,000 אנשי משטרה, זה היה שיא של המשטרה. במרכז הארץ דווחו מאתרי החדשות מקרי אונס, רצח ופשיעה – ולמשטרה לא היה

ב"ה
פרק ט'
ערב שבת קודש. כל התאורה הודלקה, לכבודה והדרה של שבת. בית הכנסת, שבשעות האחרונות שלפני שבת נגמרה בנייתו, עמד במלא תפארתו. כיבדו אותי בעליה, קרליבך. אלא מה?.

התקשורת לא הורשתה לצלם. מי שיצלם – אחת דינו – לא לקבל מאיתנו יותר חומר בלעדי.
העיתונאים מבינים את זה.

לכו נרננה, לה' – נריע לצור ישענו!, נקדמה פניו – בתודה! בזמירות נריע לו. כי אל גדול ה', ומלך גדול על

ה' מלך!!!

ראשית חכמה יראת ה', בעז"ה היום אני נוסע לצפונ"ש. תאחלו לי ב"הצלחה ותתפללו שכוחות הגרוש לא ימנעו מאיתנו זכות זו.

פרק ו'
אבל לא ידעתי עוד מה מתוכנן לי מאלוקים. המשטרה היום ירתה שלוש יריות באוויר ביחד מארבעה כיוונים. מפגן ראווה לרגל הוספת עוד 50 שוטרים לכוח הקבוע לידנו. שוטרים באו והתחלפו, ולא נשאר אחד יותר מיומיים. אחת ליומיים המטכ"ל, דוד ניצן, היה נוחת במסוקו. הכפר

ב"ה
פרק ג'
שלום לך!
אני דוד ניצן. רק שתדע זה שאתה תקבל ממני. אל תשכח את זה. בינתיים אנחנו עושים משא ומתן. איפה אתה רוצה להיפגש?

לא יודע למה, היה ברור לי שאני לא עושה איתו משא ומתן. אני כבר הרי יודע מי הוא, ומאיפה הוא מגיע. החלטתי לכנס שוב הערב את ה 'ממשלה' שלנו, ולהתדיין בעניין.

שוב נפתח דיון.

אני אמרתי שאני לא רוצה משא ומתן. אין להם גבולות, הם צרים עלינו

ב"ה
ב"ה יתברך יום ראשון, י"ט כסלו תשס"ז

גבולות היצירה לענ"ד
יצחק למפרט
ככותב וכמנהל אתר, הגבולות של היצירה חשובים לי. בין אם זה כאשר אני מתלבט ככותב לכתוב סצנה, לבין האם אני מחליט לאשר אותה. כיום, לא כתובים שום כללים באתרי האינטרנט, וככותב, מפרסם, ובעל יצרים – אני חושב שכדאי להגביל אותם, בטרם הגבולות יטשטשו, בדומה לתרבות המערב, שבשם הנאורות מותר הכל.

אני חושב, שבשם היצירה-

ב"ה
להורדת המהדורה לשמיעה
הבסיס נכתב בידי היוצרת המוכשרת שירה חדשה.
שיפוץ וקרינות : צחקן

והרי החדשות, ועיקרם תחילה : בני האדם והחיות משחיתים דרכיהם הקב"ה מתכנן להביא מבול. פרטי התיבה. פרטי המבול. כריתת הברית. חטא דור הפלגה.

בני האדם והחיות, רק 10 דורות אחרי בריאתם משחיתים את דרכיהם הקב"ה מתכנן להביא מבול.
בני-האדם והחיות השחיתו את דרכיהם ומילאו את הארץ חמס.
ה'

ב"ה
שתי עוברות היו
ושתיהן הריחו אוכל
הלכו לרבי יהודה
ההוא שחתם את המשנה

אמר להם:
לחשו לעוברים
הגידו להם-
היום יום הכיפורים!
אחד שמע,
ונס פתאום –
יולדתו – צמה!
והעובר השני
רשע מרחם
לא חמל, ואכל לחם
וממנו יצא
רשע.

ב"ה

בוזְה אני
לחכמים מזוייפים
שומרי חלונות רבהּ
שפתחו את השער
לצר.

ב"ה

תפילת מנחה. אסף חושב על החצי יום הזה שעבר עליו. מה עשה בו? שיעור אנגלית - ראה סרט,
שיעור גמרא - הוא לא הבין שום דבר בסוגייא, אולי מילה שתיים. מה הוא כבר עשה לבוראו?. נכון,
מצבו אמנם קשה כרגע, ה'חברים'רוצים להציק. אז הוא החליט דווקא עכשיו להוציא את כל המרץ
שלו, להיות עכשיו שליח ציבור.

אשרי יושבי ביתך, עוד יהללוך סלה, אמר בנימה גבוהה ככל שיכול, בעודו שומע את החברים

ב"ה
אסף פתח את התא האישי. חבילה מסבתא. בטח עוד סבון, חשב לעצמו. כאילו שזה מה שחסר לו.הוא פתח, והנה לפניו פלאפון. "לאסף, גם אני השתכללתי. אני רוצה 'לשדרג' את היחסים ביננו - ועל כן אני נותנת לך את המתנה. מצורפות חוברות שימוש והנחיות, באהבה, סבא וסבתא.

הוא הוציא את הפלאפון, וחשב איזה טובה סבתא. ממש נקודת אור. ואז הבזיק בתוכו אור פנימי - איזה טוב ה'!! עכשיו תגיד תודה לשליחה- סבתא - ותלך.

ב"ה

היה זה שמשון. נער גבוה מתולתל, בן 21. הוא כבר אחרי צבא, עם רובה מגדל עדר כבשים. כבר מזמן מרכלים עליו שהוא בדרך להתארס, למרות שהוא בסה"כ מגדל רחלים. הוא 'אחראי המאחז', החל מהבניה וכלה בשיווק הצמר והחלב. הוא המנהל.

יגאל נכנס. הכיפה מוקמה במקום טוב- סריגה עבה, שיראה כמו נער גבעות אמיתי. הציצית היתה קצת לא מסודרת טוב, אבל הם מחלו לו, שהרי הוא יהודי.

יגאל לא הציג את עצמו

ב"ה

למחרת בישיבה. שיעור מדעים. הפעם, יהודה סיכם טוב. גם אני.

חומר נפץ, בד"כ אבק שרפה, הוא חומר שבמגע עם חום מגדיל את הנפח שלו, בצורה בל תשוער, של לעיתים אפילו פי 400 מנפחו הקודם.

הפעם נלמד על אבק שרפה, והשימוש שלו במלחמות. עפ"י האגדה את האבק שרפה גילה סיני, אלא שהוא יתפוצץ לו בפנים, ואני בבטן חשבתי על הגרוש הגזעני... . מאז, נהרגו מליונים מפצצות, והוא ההרוג הראשון בהיסטוריה.

להורדת הקובץ לחצו כאן
בס"ד
הקלטה ביתית. ותודה למשה אחי על שהסכים להקליט לנו ועל האיכות!
לחן: דדי גראוכר
ביצוע:
אורגנית - אחותי צפורה
חלילית ומלודיקה - אילה
דרבוקה - אנוכי...

תודה רבה לאבאמא שארחו את אלפן ההקלטות בבית (או את הבית באולפן ההקלטות?)
תוספת בשבילכם :
מודגש נטוי וצל -
הכל אני אוהב
בגופן אריאל.
(יציאות צחקן לגבי מעבר לתפוח,