קימת הלביא

מאת
צחקן
פורסם בתאריך ט"ו בתמוז תשס"ו, 11.7.2006
ב"ה
 
(ההקדמה יותר למטה)
 
משל למה הדבר דומה,
לאדם שהיה בחדר הומה
ורבים הצופים סביבו
ומולו עומד אויבו
 
ומול אוהדיו ואחיו
הוא אומר
אתן את מקומי
לאויבי
 
ולאחר שהכהו
ככל שיכל
וקשר את אצבעו
אל עמוד ההיכל
 
בצעקת איבריו
מצפון ומדרום
יוצא על אויבו -
המרביץ בדרומו
 
עם מיטב כליו
עם מיטב חייליו
יוצא למלחמה
 
כמי שקפאוֹ
שד.
 
(ותודה ליעקב רובין על הכותרת 'קימת הלביא' במקום 'קפאוֹ שד).
 
הקדמה של סימבה לשיר
 
אותו אדם
נלחמים בו כל יושבי החדר
והוא
יושב בלא תגובה
צריך שלום
אומר הדוד המנוון
סם
המוות אורב
בדרך
של שלום
לאויבים
והוא חטף כבר מספיק לענ"ד
הוא יתחיל ללמוד להחזיר...
 
שיפור שלי להקדמה:
אותו אדם
הנלחמים בו רבים
והוא יושב לא זע,
כיוון שדודו רע
ומאיים בלתת לאויביו מדינה
המוות אורב בדרך הרעה
של שלום לאויבים -
ועם אחים מלחמה.
הוא חטף כבר מספיק,
זועקים כל שס"ה גידיו
הנוזלים בלי מפסיק.
 
____________________________________________________
ורק לי יש הרגשה, שזה נכתב ברוח החול, הדיונות של גוש קטיף תובב"א

תגובות

ט"ו בתמוז תשס"ו, 17:21
אנשים- אם לא תמליצו עליו לפחות חמש פעמים י יערות לוריין י
טעמכם דורש טיפול דחוף...
ט"ו בתמוז תשס"ו, 18:40
חחח... י 3יפי י
 
י"ב בחשוון תשס"ז, 00:22
חח :-) י צחקן י
ב"ה
השיר הזה הוא ממש נבואה...
 
בשירה, ביצירה - יש התגלות רוחנית. אתה שותף בבריאה!
ט"ו בתמוז תשס"ו, 18:40
יפה. י 3יפי י
 
י"ח בטבת תשס"ז, 19:05
יפה. י שירה חדשה י
כ"ו בניסן תשס"ז, 21:51
הנבואה שבשירה.. י צחקן י    הודעה אחרונה
ב"ה
יום אחרי שכתבתי את זה, פרצה המלחמה בצפון.
 
לא יודע איך להגיב לזה, עובדות בשטח.