ב"ה
מקשיב מאזין,
וחושב על דאבדין ומשתכחין,
על המת -
שגזרה עליו להשתכח.
על הצמח,
שפתאום נובל -
במקום לפרוח.
על הרב, הגאון -
אולי מישהו יזכור - לדראון.
אבל חבל ארץ שנעזב
מדוע לא זכרו -
כל מי שלא, צרוע וזב?
מדוע לא ארגנו -
ולו משהוא אחד
לזכר חבל ארץ
נדיר שנכחד?
ואני, אנה מפניך אלך -
ואנה מפניך אברח
לכן תעזור לארגן
משהוא של יהיה עֹרבא פרח.
תגובות