ב"ה
תפילת מנחה. אסף חושב על החצי יום הזה שעבר עליו. מה עשה בו? שיעור אנגלית - ראה סרט,
שיעור גמרא - הוא לא הבין שום דבר בסוגייא, אולי מילה שתיים. מה הוא כבר עשה לבוראו?. נכון,
מצבו אמנם קשה כרגע, ה'חברים'רוצים להציק. אז הוא החליט דווקא עכשיו להוציא את כל המרץ
שלו, להיות עכשיו שליח ציבור.
אשרי יושבי ביתך, עוד יהללוך סלה, אמר בנימה גבוהה ככל שיכול, בעודו שומע את החברים
מצחקקים, 'מה הוא חושב לעצמו, ממש יהורם גאון', 'לא', מישהו ענה לו הוא 'אריק אינשטיין', וצחוק
חרישי נשמע מאחורי גבו. 'נדמה לכם. עם התעודה שלו הוא אולי יהיה מאבטח, נסגור על נעמי שֹמְר', העיר אחד. אחר ענה לו שְמְר, והנ"ל ענה לו 'נו, אל תתן לעובודת לקלקל את התיאוריה!!" "תהלת ה'
ידבר פי, ויברך כל בשר שם קודשו לעולם ועד, ואנחנו נברך י-ה, מעתה ועד עולם',
'יתגדל ויתקדש שמה-רבא', ומאחוריו הוזכרו שמות של זמרים. הוא הרעים קולו שוב, ונכנס בחירשות לשמונה עשרה, מתאמן לקראת חזרת הש"ץ, ומוצא דיקדוקי הגיה בסידור הגדול.ואז הוא עצר. לפני
שהוא אומר ברוך אתה ה', א-ליהנו וא-לוהי אבותינו, א-להי אברהם, א-להי יצחק, הוא מתכנס בתוך
עצמו, חושב על הברכה, וקודם כל על היותו שליח ציבור. הוא אוהב את זה. כרגע הוא עטוף בטלית
גדולה ויפה, כחול לבן שפתיל תכלת מבצבצץ ממנה, כפי שביקש. הוא חושב רגע ואומר לה' "ה', אתה
יודע שאינני כלום, ושערכּי, אינו אלא כלום, אבל אני מבקש ממך, שבזכות, שבזכות? חשב לעצמו, למי
פה יש זכות?, תמה לעצמו. למי?" ואז הבין את מה שאמר המדריך. שוב הדהד במוחו
"אתה התרגלת גם לקטר על המציאות, ואז אף אחד לא חבר, כי אף אחד לא אוהב שמקטרים, וככה את ממלכד את עצמך".
שוב ושוב זה חזר. והוא התחיל למצוא את הנקודות הטובות שבכל אחד. הנה "שחר, לא רצה להציק
לי", וככה הוא התחיל מונה כמה, ואז דן לכף זכות את כולם, את אי הידיעה, וכו'. ואז הוא התחיל
להתפלל.ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך - כן, פי שלא שווה כלום יגיד תהלתך!. שפתי שיוסדן
מעפר - עפר א"י יגידו תהילתך!". א-להי אברהם, א-להי יצחק, א-להי יעקב, וכן- גם א-להי אסף.
התפילה עברה עליו טוב, והוא התחיל שוב להתפלל את חזרת הש"ץ. כל מילה - הרגיש שיוצאת מפיו פנינה. בקול, בכח ובכוונה, כמו אמן יהא שמה רבה, בגמרא המפורסמת.
***
"שחר", תתחדש על הפלאפון. מה יש לך בו? תראה, תראה! נו, אל תהיה כזה!!. שחר שוב ושוב
ברח מהחבר'ה, והם רדפו אחריו. שחר היה מסוג האלה שיום הולכים הביתה ויום ישנים בישיבה, כי
הוא מכבס ועושה הכל בבית, אבל אמא שלו לא ממש מחבבת אותו והוא לא אותה, אבל נשמר קשר שתיקה. שחר אהב את זה.
פעם אחת הוא התחיל להזדהות עם אסף. פעם אחת. מה עשיתי לו? חשב לעצמו. הנה עכשיו
מענישים אותי.הוא מצא את אסף, יוצא מחדר האוכל. 'הי, זה נכון שיש לך פלא חדש?', ביקש שחר
מאסף, אסף ענה בהססנות 'כן'. הוא אמר לשחר את המספר, והוא רשם אותו בסלולרי. 'אתה
המספר השלישי שלי', אמר לו, ואסף החזיר 'שלא תדבר לשון הרע בפלאפון', וחזר חזרה להמשיך
לאכול וללכת למגמה. בנתיים החבר'ה התלהבו מדברים אחרים, כוכב נופל, כוכב מת - מזה משנה
כבר אם זו העונה ה200, וכל פעם רוסיה אחרת זוכה, או איזה מישהו שמי בכלל חשב עליו, אפילו אם
הוא אומר שמע ישראל. הדבר הזה התחיל להמאס על שחר, והוא ידע שהוא חייב להפטר מהחבר'ה, מקור הצרות - כך חשב. מילא עד עכשיו היה מענה, עונה ראשונה, עונה שניה, עונה שלישית, 'החזרה בגדול' הרביעית, אח"כ 'העונה במדים', ועוד כל מיני חרטוטים בשכל. מה הוא צריך את זה. לשם
מה???.
תגובות
בס"ד
...
תמשיך מהר!ש לא נצטרך לחכות הרבה זמן