האמת - מעולם לא אהבתי את המרכז המצחין, ובניגוד לעוזיה, שירת הים,
והציונית- ועינב<?> אני לא בעל מקום ספציפי.
כמו אבי,
אשרי יולדתו
הסתובבתי בחדש - ישן
מקום בו ריבוע ועיגול
מסתובבים יחדיו.
גם מקום המשולש לא נפקד-
והשלום -
תחתיו.
הכל מלא אנשים,
ובדברים שאיני רואה
מה שנותר הוא להביט
ברצפת הרחוב ההומה
מנסה פה ושם לראות
ומתאהב
עם רוח ימית,
עם רוח גבית,
מחדש,
תל - אביב.
*** בימים האחרונים היתי הרבה בתל - אביב. אצל אחותי 3 פעמים ובתערוכה של מרצדס***
תגובות
אני מזמן הגעתי למסקנה, שככל שמכירים יותר- אוהבים יותר. וזה נכון בכל סוג אהבה שהיא.
לכן, אני מטבע החוק הזה, אוהבת את האיזור שלי (לא, זה ממש לא בא מההתחלה! בהתחלה עשיתי להורים שלי הפגנות שאני לא מרשה שנעבור דירה, ושנאתי ת'יישוב.. אבל עם הזמן..) ואני גם אוהבת את ירושלים, כי הייתי בה הרבה, ואני אוהבת את צפת, מאותה הסיבה, וגם את הים... (לא קשור..)
ברור שיש "אהבות ממבט ראשון", שנפגשים עם מקום כלשהו, ומייד נשבים בקסם שלו.. וזה נגיד מה שקרה לי עם צפת ועם ההרים בדרום, אבל אחרי ה'הידלקות' הזו, המשכתי לתור שם, וככל שיותר הייתי שם- האהבה התחזקה..
ואתה חייב להודות שאתה מחבב את המקום שלך.. אין מצב שלא..
סליחה על ההרצאה...
בעז"ה ובהשתדלותנו
אני מתה )(חי'ה...=)) על כל מקום באי"ה, אבל מתוכם שונאאאאת את תל אביב!!!!!!!!!!!!! (הי'יתי שם 3 פעמים!!!!)
שונאת כל עיר אפשרית!!!!!!!!!(אני גרה בפ"ת =-()
מתה על חברון!!!!!!!!!! זה המקום!!!
על בית א-ל, על יצהר, אלון מורה, ירושלים!!! קיצ קצ, הכל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בתוך קופסאות השימורים המזיעות והאויר המזוהם....
על זה היה אומר אבי ז"ל לפני הרבה הרבה שנים "לחיות בתל אביב זו ממש מסירות נפש על ישוב ארץ ישראל".
בהתחלה לא אהבתי תנגב... אבל ככל שטי'ילתי בו התאהבתי...
אני רק יודעת שיש בעי'ה... אני ילדת ים.... גדלתי על החופים של נתני'ה.. איך אני יחי'ה בלי ים???
גם לת"א יש כמה זכויות. אני די מחבבת אותה.
אבל אין כמו בנימין. פשוט ככה- הרים וסלעים- זה מה שאני אוהבת. ממש אוהבת.
גם את השדות של עמק יזרעאל- מתקשר לי לפרות, עיזים, תרנגולות, חלב טרי וכל מה שקשור לסבא וסבתא.
יש משהו בדבריה של שירה, שככל שמכירים יותר אוהבים יותר, אבל נדמה לי שזה יותר קשור למה שמתקשר לילדות, לכיף...
אבל לא נראה לי שה-8 עד 12 שעות ביום שאני מבלה בירושלים יגרמו לי לאהוב אותה יותר. היא פשוט לא מה שהיא אמורה להיות. במקום להיות עיר הקודש היא עיר אפורה, מלוכלכת ודי מגעילה. זה ככה בערך בכל עיר אבל בירושלים אני הרבה יותר שמה לב לזה. משום-מה בפ"ת זה בכלל לא נראה לי ככה.
בס"ד.
יש לך כישרון ענק בתחום הזה!
חבל שהפסקת לכתוב שירים...
ואני שונאת ערים! לא משנה איזו עיר!
עיר זה דבר הומה, חסר בו את השקט ואת המרחב...
אולי יש ערים שנחמד להסתובב בהם.
אבל לגור? בלי נדר אני לא אעשה דבר כזה....
אני אוהבת את תל אביב!
נכון, היא עדין לא מלאת קדושה..
ונכון, היא לא בדיוק שאיפת חיי.
ואני לא גרה בה. ולא רוצה לגור בה.
אבל אני אוהבת את תל אביב!
יותר מפתח תקוה... :D
[ועדיין, אין כמו ירושלים. אע"פ שאינה זורחת, ומכוסה אפרוריות עגומה לפעמים.]