צדיק שלי

ב"ה

בלנ"ד, אשתדל לכתוב את מה שעד עכשיו מסר"שתי, כאן, לתועלת הציבור.

אצטט גם מהתניא (אני ב"ה בהשפעה חיובית מזה - התחלתי לקרוא כל שבת, וזה מובן ברובד הפשוט שלו לרובנו).

הערכה לחינם.

או - הערכה מרובה מדי והנזק שבה - שיעור בתניא עפ"י הבנתי.

רבים רבים מאיתנו, הולכים בדרך ישרה, בערך. ברוך הוא וברוך שמו. כל אחד והנסיונות שלו, והצרות שלו.

יש מצווה להעריך את השני, ולדאוג לא כל מחסרו. יש גם מצווה להעריך את השני, ולפרגן לו על מה שיש. אבל כמו שיש גבול לרע, גם טוב בלתי מוגבל 'נהמה דכיסופא', הוא רע מאוד.

אם תקח אדם ברחוב, ותתן לו מאה שקלים חדשים (דולר היום זה נמוך...) - הוא יגיד תודה, יהיה בהלם קצת (עירונסטים...), יקח וילך.

אבל הוא ידע שזה לא שלו.

עוד בעיה עם טוב בלתי מוגבל - כסף בא, כסף הולך...

שז"א - אדם שלא עובד, לא ירגיש לעולם את ערך הטוב (כמו גם - מים גנובים,  על המתח שיש בגניבה- אומר שלמה המלך - ימתקו), כי לא היה לא רע (וזה גם אחד הנימוקים ליציאת מצרים), ולכן אין גם טוב (וזה גם עניין הרע בעולם, ובעל התניא מתייחס לזאת - מציאות הקליפות בעולם...), ולכן גם אין ערך לטוב, כי אין יחסות בכלל.

עצם העובדה שלא עבדו על הטוב -גורם לחוסר ההערכה לביזבוזו תמורת דברים שפלים פחות - או שהאדם לא באמת צריך אותם אלא נדמה לו שהוא צריך), וזה גם מה שגורם להרבה בעלים (בעיקר עצמאים, אם כי כל מי שהוא  עבד נרצע בעבודה) להתלונן על האישה, למרות תג משכורת מכובד- היא לא עובדת על כסף (אלא על שווה כסף - נקיון, אוכל וכו'), ולכן - הערך של הכסף קטן בעניה, וערך הנקיון לבעל ג"כ קטן.

אבל לא זה הנושא.

יש אדם, שנולד במשפחה דתית - 'עם מגש של כסף ביד',  (או ליתר דיוק -  של חומשים, סידורים, מנהגים וכו') ויש חוזר בתשובה.

לעומת החוזר בתשובה -הדתי מלידה (שלא בטוח עד כמה הוא באמת מאמין...), יודע יותר ממנו איך לכוון את הטייס האוטמטי בתפילה, וגם מתפלל יותר מהר (מה שנדמה גם שיותר בכוונה.. הוא פשוט יותר מאומן בתנודות...), מה שגורם ההערכה רבה יותר, ושהאדם חושב על עצמו - הנה  אני 'צדיק', כיוון שכל הסביבה אומרת ככה, למרות שיש לו עוד הרבה מה לתקן - כל אחד הנסיונות שלו (יש כאלה שיש להם נסיון בפומבי, ויש כאלה פרטני. אחרי הכל, אף אחד לא יודע על איזה שלטים בדיוק הסתכלת ברחוב... כל אחד והנסיון שלו).

דבר כזה, בעיני החוזר בתשובה למשל - גורר ההערכה רבה - שמזיקה דווקא לאותו דתי מלידה. היא נותנת לו תחושה שהנה - הוא הגיע לפסגה למרות שבסדר האחרון הוא יותר דיבר עם החברותא מאשר למד משהו בכלל...

תניא - פרק י"ג.

אך מאחר שהרע שבחלל השמאלי בבינוני הוא בתוקפו כתולדתו, להתאוות תאווה לכל תענוגי עולם הזה, ולא נתבטל במיעוט לגבי הטוב ולא נדחה ממקומו כלל, רק שאין לו שליטה וממשלה להתפשט באיברי הגוף, מפני הקב"ה העומד לימין אביון ועוזר ומאיר לנפש האלהית, לכן נקרא כרשע, כמאמר רז"ל: "אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע". ולא רשע ממש, אלא שיחזיק עצמו לבינוני, ולא להאמין להעולם שאומרים שהרע שבו נתבטל לגבי הטוב, שזו מדרגת צדיק, אלא יהיה בעיניו כאילו מהותו ועצמותו של הרע הוא בתוקפו ובגבורתו בחלל השמאלי כתולדתו, ולא חלף והלך ממנו מאומה, ואדרבה נתחזק יותר בהמשך הזמן שנשתמש בו הרבה באכילה ושתיה ושאר ענייני עולם הזה.

ולכן - בא ואומר לנו בעל התניא -דווקא אתה, שמחזיקים ממך צדיק- אפי' כל העולם כולו, היה בעינך כרשע (בינוני).

זה ההקדמה שלי לספר הבינוניים, מקווה להמשיך בזה.
יצחק
(וכאן סליחה למי שהתווכחתי איתו על זה- שנינו צודקים.:)).