שנים של טירוף נדחסו למזוודה
בארון הריק שלי נחרט שיר פרידה
מאחורי השארתי רק צללים וזכרונות
מכתב אהבה, וצרור של מפתחות.
וכתבתי לך שעייפתי.
טיפות של דיו השארתי בתיבה.
שתזכור אותי כמו שהייתי,
ולא כמו שאתה.
מאז ומתמיד הייתי בשבילך
רק פיסת נייר.
לנגב את מילותיך הקרות,
ולהשאיר קצת למחר.
אז שלחתי לך מכתב אחרון,
מאז לא חזרתי, לפעמים
נשיקה קטנה ודרישת שלום
שלחתי לך מרחוק..
ונדדתי ממקום למקום
המבטים טרפו ונעצו שיניהם
בסיפור חיים לא להם, כאב של אחרים
אהבה נכזבת, כמו שאומרים.
עשיתי קניות לערב שבת
בקבוק של יין, על מפה לבנה
לשכר אותי, לאבד את ההיגיון
שהלך יחד איתך.
כמו ציפור לילה בבוקר יפה
מטביעה את יגונה בעוד ספל קפה
מתפללת חזק, נשימה אחד ודי
התמונה שלך נשמטה מידיי.
ולא חזרתי לחיק זרועותיך,
היית לי עוד אהבה נכזבת.
ולא שלחתי מכתב,
רק לפעמים דרישת שלום,
שלחתי עם יונה לבנה
שתיקח אותך ממני
[רחוק]
תגובות
תודה על ההארה (:
אותה יונה לבנה יכולה לשוב ואיתה אהבה חדשה.
שבוע טוב ומבורך!