מילותייך אכתוב לבין הגיגי מחשבות
ושמך אשים על כנפי שירתי.
בין הגבול לניצבים אטענו,
יחד עם אהבתנו המתפזמת בניגונים
את טוהר דמותך אתלה בזיכרוני הלאה
וטובותייך אשא על ליבי.
משגב לי היית בעת מכאוב ליבי
ומנוס היית, עת נפשי רדפתני.
כי היית לי לְרֵעַ בעת צרה,
לאחות עת סרבו שבריי להתאחות. "כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי" (תהילים נ"ט, י"ז)
לאח(ו)ת מיוחדת..
תגובות
התשתית [או שמא ציטוטו פה] מוסיפים והמון!
ומבנה- מרשים.