שורות נרגשות
בצעד עייף,
מלאות כאב המהול באור.
ברכיים כושלות,
פנים מפויחות
עת זרי פרחים,
אדומים, לבנים
ושחורים.
וכל אהובה מגישה פרח בודד,
ומבט שאומר הכל
ביד רועדת מקבל, הוא-
יכול
ואני.
לא פרח בודד. אלא זר.
זר יגון וחושך מהול
בשכול.
נועצת מבט,
נושמת דמעות.
ביד רועדת מניחה-
על קברך.
[לך, שכולך מלאה שחר.בעזרתו ונראה אותם שוב...
תהיי חזקה. בשבילך, בשבילו ובשבילי.]
תגובות
ומרגש.
זו דוגמא לכותרת יפה ולא מליצית, שממש בונה ומסבירה את השיר!
נהינתי! תודה לך