אחרי שטיפסתי
לאורך כל העליה
נאבקתי בעצמי,
נתקלתי באבנים
מעדתי
נפצעתי.
דם רב ממני זב,
אך התעקשתי
והגעתי.
הנפתי בדגל שלי
כבשתי את היעד
נגעתי
ריגשתי
הצלחתי.
כמה טוב לנוח בפסגת ההר,
להשתזף מהשמש
לנשום אויר,
לחיות...
כמה טוב לחיות כך.
מנצלת כל רגע
עד שיגיע הצל הכבד,
שיעיב על האוירה הנעימה.
ההוא, שכשטוב הופך לשגרה
הריגוש הופך לחלק מחיי.
אני מחפשת עוד אור
עוד ריגוש
עוד מטרה שלמענה שווה לחיות.
לוחמת באור.
מי היה מאמין?
תגובות
'העתק', את הקטע הבא, ושוב.שוב ושוב.. קשה את.. :)
אחרי שטיפסתי
לאורך כל העליה
נאבקתי בעצמי,
נתקלתי באבנים
מעדתי
נפצעתי.
דם רב ממני זב,
אך התעקשתי
והגעתי.
הייתה מין תחושה כזו אחרי הסמינריון.
הייתה שם עבודה טובה, קיבלנו וקיבלנו.
לא יודעת למה באמת התכוונת, ובטוח זה ברובד היותר עמוק,
אבל פשוט כל הכבוד על האומץ.
(כן. על האומץ. יש אנשים שנדבקים בטירוף החיפוש, ולא מוצאים את עצמם,
כי הם באמצע לחפש משהו אחר..צריך באמת אומץ בשביל לומר 'הגעתי')
הנפתי בדגל שלי
כבשתי את היעד
נגעתי
ריגשתי
הצלחתי.
נגעת. ריגשת. הצלחת.
כמה טוב לחיות כך.
מנצלת כל רגע
עד שיגיע הצל הכבד,
שיעיב על האוירה הנעימה.
ההוא, שכשטוב הופך לשגרה
הריגוש הופך לחלק מחיי.
וגם כשהוא כבר חלק מחייך, הוא חלק ממך.
תמיד תוכלי להיזכר בחיוך בימים קדמו לו, ולהעריך.
להעריך את מה שיש לך, ולהעריך את עצמך על האומץ לחפש, ועל האומץ למצוא.
אני מחפשת עוד אור
עוד ריגוש
עוד מטרה שלמענה שווה לחיות.
לוחמת באור.
מי היה מאמין?
ישנן אלפי כאלה.אל תפסיקי לחפש, ולעולם אל תשכחי למצוא.
אני הייתי מאמינה, אני מאמינה.
אוהבת :]
בעזהי"ת
"מי היה מאמין..."
(יש שיר כזה. דווקא שיר יפה. מילים חזקות. אבל קצת לא קשור, אז לא נצטט.)
אשכרה ימות המשיח.
(בלי עין הרע. ידעתי שמתישהו זה יגיע.)